שיעור בסיום מסכת נדרים ופסחים

השיעור נתרם ע"י ידידינו ר' משה ומקסין וועג לע"נ הוריהם היקרים,

אמו מרת אלטי אסתר רבקה וועג בת ר' משה סטרולוביץ,

ואביה ר' מרדכי בן ר' אליעזר צבי ווינער ז"ל.

(נדרים א91) "כי האידנא" למה ככה עשית לי? אמר לה מה פתאום זה לא הייתי אני לא צערתי אותך אמר לה לא הוה הדא מילתא האידנא, אמרה ליה איך זה אפשר הלין נוכרים נפטויי'-נפטויי' מוכרי נפט, כי הערבים מוכרים נפט דהוו הכא האידנא אמרה ליה הכא האידנא, אי אנת לא דילמא חד מנהון אמר להו רב נחמן, רב נחמן הוא הצדיק האמת שהוא מלמד זכות, שהכל שטויות הכל שקרים לא היה ולא נברא אמר לו רב נחמן זה הכל שטויות זה סתם שקרים, סתם היא משקרת, אמר להו רב נחמן לא תשגיחון בה זה סתם סתם שקרים. ההוא גברא דהוה מהרזיק הוא היה מהרזיק בביתא הוא הוא ואינתתא על אתא מריה דביתא הגיע בעל הבית פרטיה נואף להוצא וערק שבר קיר והוא ברח, כמו שכתוב אצל רבה בר נחמני ששבר קיר והוא ברח אמר רבא אינתתא שריא אם איתא דעבד איסורא לא היה שובר את הקיר הוא שבר את הקיר אז כולם ראו שהוא שבר את הקיר ארכוסי הוה מירכס ההוא נואף דעל לגבי ההיא אינתתא - כל זה סודות נוראים.

אתא גברא סליק נואף איתיב הוא טיפס הכלאי בבא, הוה מחתן תחלי תמן וטעמינן חויא - והנחש טעם הגיע נחש כמו שכתוב אצל רב אחא בר יעקב שהגיע נחש עם שבעה ראשים - בעא מרי דביתא למיכל - והוא היה איש חסד אמר אסור לאכול, אדם צריך להתגבר על תאוות אכילה שלו - בעא מרי דביתא למיכל מן הנהו תחלי בלא דעתא דאינתתא אמר ליה ההוא נואף לא תיכולי אסור לאכול!

ח"ו שתאכל מזה! זה סכנת נפשות דטעמינון חויא סכנתא חמירא מאיסורא. דטעמינון חויא - אמר רבא פה רבא דן לכף זכות, אינתתא שריא אם איתיה דעבד איסורא ניחא ליה דליכול ולימות - היה רוצה שהוא ימות כמ"ש כי נאפו ודם בידיהם פשיטא - אומר רבא פשיטא זה דבר פשוט מהו דתימא (-עכשיו נקרא שקלים-) איסורא עבד, והאי דאמר ליה דניחא ליה דלא לימות בעל דתהוי' אינתתא עלויה' לא! מים גנובים ימתקו ולחם סתרים ינעם קא משמע לן הדרן עליך "ואלו נדרים", זה מסכת נדרים

עכשיו נפתח מסכת פסחים, פסחים זה עוסק בפדיון הבן

ברך ברכת הפסח פטר את של זבחים - כי יש שתי ברכות ברוך אתה - אשר קדשנו במצוותיו וצונו לאכל קדשים

בירך את של זבח לא פטר את של פסח יש לו עוד זמן לאכול את של פסח-דברי רבי ישמעאל רבי עקיבא אומר לא זו פוטרת זו ולא זו פוטרת זו.. ( גמ') כשתמצי' לומר לדברי רבי ישמעאל זריקה בכלל שפיכה ולא שפיכה בכלל זריקה לדברי רבי עקיבא רבי עקיבא

זה ר"ת יש קונה עולמו (היכל הברכה פרשת מקץ דף רמ"ח) בשעה אחת רבי עקיבא כל ימי הייתי מצטער ולכן מסיימת מסכת פסחים עם דברי רבי עקיבא להגיד לנו שיש קונה עולמו בשעה אחת, שאדם בשעה אחת יכול לקנות את כל עולמו,

לא שפיכה בכלל זריקה ולא זריקה בכלל שפיכה רבי שמלאי - יוצא שהתנא האחרון שמסיים לנו את מסכת פסחים זה רבי עקיבא שזה אומר לנו "היכל-הברכה" הקאמרנער מסביר לנו את הסוד של רבי עקיבא שזה העניין של פסחים 'זבח פסח לה' הרי השאלה של הבן הרשע זה השאלה הראשונה - מה העבודה הזאת לכם? מה עונים? זבח פסח הוא לה' - שאדם צריך לשחוט את עצמו וזה רבי-עקיבא ששחט את עצמו לכן הסיום זה רבי עקיבא זבח פסח הוא לה' - שהוא שחט את עצמו!!

זה מה שאומר "היכל הברכה" שזה הסוד של השחיטה של הזביחה שאומרים לבן רשע זבח פסח הוא לה', שזה הסוד של רבי עקיבא, אתה רוצה להבין את התורה? אתה רוצה שלא יהיה לך קושיות? תהיה בדרגת רבי עקיבא לכן מסיימת מסכת פסחים ברבי עקיבא. שזה מה שמחדש הקאמארנער יש קונה עולמו בשעה אחת זה כל המסירות נפש נתעלה למעלה למעלה!

כמו שאמר רבי דוסא אתה הוא עקיבא ששמך הולך מסוף העולם ועד סופו, כמותך ירבו בישראל, כמותך בכף הדימיון ולא מותך ממש שהיו סורקין את בשרו במסרקות של ברזל, כמותך שהיית מתאוה כל ימיך מתי יבא לידי ואקיימנה והיית הולך בדרך תמים במסירות נפש, וזהו כמותך ולא מותך ולזה בכה רבי עקיבא כל ימי הייתי מצטער מתי יבוא פסוק זה לידי ואקיימנו אמרו לו עד כאן !!!! תגיד ואהבת, אם הי'ה אומר ואהבת הי'ה מכלה את כולם, לא זכיתי לשעה כזו להתעלות מעלה מעלה ע"י מסירות נפש יש קונה עולמו בשעה אחת, ולזה בכה רבי, ורבי בכה ואמר יש קונה עולמו בשעה אחת,

ועל פיך ישק כל עמי יתדבק בנשיקין דרחימו, "כל עמי" כי הצדיק מעלה כל הדבקים בו לדביקות אהבה רבה ושפתיים ישק נשיקין דרחימו מאת הקב"ה נושק שפתיו כמבואר לעיל ויש (ארבע זמנין) ארבע זוגין בתרי לישנא והם חד לישנא דין ישק שפתיך ואל ישעו בדברי שקר, כמ"ש נאמר מים גנובים ימתקו ולא מסתיים מינה ואל ישעו בדברי שקר ואין מושיע, (שמואל כ"ב) שזה לשון עסק והגיון וזה לשון פניה והבטה ושניהם אחד, לשון סעד וסמך וסמך שזה המ"ם וסמ"ך בלוחות בנס היו עומדים ונהירו דאנפין וכן כל דבר אשר ישך כנחש ישך זה הנחש שהולך אחרי הבן-אדם שאריה נושה כנחש נושך מעט והא לוקח חיותו ובסוף ירשנה ואז וזרעו ירשנה - זה הסוף של מסכת פסחים שמסיימת ברבי עקיבא יש קונה עולמו בשעה אחת, בזביחה, זבח פסח, וה' יורישנה לשון גירושין גירשון (זכריה ט') על צור ובאמת שניהם ירושה זה סוד הירושה וזרעו יורשנה שנאמר לכלב לזרעו יורישנה, ובשעה ירד מלכין קדמאין ומלכו בארץ אדום ואד-ני יורשנה ודאי ה' ילחם לכם, וסר צלם מעליהם והבן. (וצוארו יכין)

עכשיו אנחנו נסביר את הסיום של פסחים שזה מה שאומר רבי שמלאי איקלע לפדיון הבן בעי מיניה פשיטא על פדיון הבן אשר קדשנו במצותיו וצונו על פדיון הבן, אבי הבן מברך ברוך שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה, וזה כהן מברך או אבי הבן מברך כהן מברך דקמטי הנאה לידיה או אבי הבן מברך דקא עביד מצוה לא הוה בידיה אתא שאיל ביה מדרשא אמרו ליה אבי הבן מברך שתים והלכתא אבי הבן מברך שתים:

הדרך עלך מס' פסחים ונדרים והדרך עלך וכו' (הרב חוזר 3 פעמים על מה שנוהגים לומר בסיום המסכת)

יהי רצון מלפניך ה' אלקינו ואלוקי אבותינו שתהא תורתך אומנותינו בעוה"ז ותהא עמנו לעולם הבא "חנינא בר פפא…. כולם מתו על קידוש ה', למה קוראים את זה כי זה סוד עקיבא כי אמרנו שרבי עקיבא מת על קידוש ה' כולם מתו על קידוש ה' כל אלה כתוב בספרים מתו על קידוש ה' (ושוב הרב אומר ג' פעמים את היהי רצון שנוהגים לומר בסיום המסכת וכן עד הסוף)

תורה ק"א והעניין הוא כך כי בי"ק ה' צור עולמים כי העיקר זה ללמוד תורה בעיון ולהבחן היינו בראשית ברא כי בתורה שנקראת ראשית ברא עולמים, כי ה' ברא את העולם רק ע"י התורה, יוד זה השכל זה לימוד בעיון השכל של התורה ו-ה הוא אותיות של התורה, זה תורה בבקיאות, שהרי חמשה חומשי תורה בחינת ה' מוצאות הפה, לכן ביק' ה' צור עולמים היינו בהתורה שהיא בחינת יק' ברא כל העולמים, אדם אתם, אתם קרויים אדם ואין עכו"ם קרויים אדם.

כי יש ע' אנפין נהירין, ויש ע' אנפין חשוכין, ואת האנפין נהירין מקבלים רק ע"י לימוד בעיון.

כי יש שני כחות וזאת התורה אשר שם משה, זכה נעשה לו סם חיים, לא זכה נעשה לו סם מוות. סם חיים היא אנפין נהירין סם מוות היא אנפין חשוכין כמש"כ במחשכים השיבני כמתי עולם, כי אדם לא לומד בעיון זה נקרא מחשכים, ומן אנפין חשוכין אז יש לעכו"ם יניקה, לכן העכו"ם מושלים עלינו.

וכל עכו"ם יש להם כל המדות רעות, רק כל אומה ואומה כרוך אל מידה אחת יותר מכל המדות רעות וזה הופיע מהר פארן, שרצה הקב"ה ליתן התורה לכל הברואים וכל אחד ואחד לא רצה לקבלה, ששמעו שאותה מידה קשה שהם כרוכים אחריה אסרה תורה.

וכל מי שיש בו מדות רעות הוא נכנע תחת אותם העכו"ם .

כל מי שיש בו מדות רעות כי הוא לא לומד בעיון כיון שהוא לא לומד בעיון כרוכים אחריו כל המדות רעות לכן העכו"ם מושלים בנו. הע' עכו"ם זה הע' מידות רעות, הוא נכנע תחת אותם העכו"ם שהם כרוכים ומקושרים לאותן מדות רעות, וזהו כל הפורק ממנו עול תורה, אם אדם לא לומד בעיון זה נקרא שהוא פורק ממנו עול תורה, נותנין עליו עול מלכות ועול דרך ארץ היינו שעבוד בגשמיות ושעבוד ברוחניות, עול מלכות, וגם דרך ארציות, דהיינו המדות רעות של העכו"ם לכן הוא בתוך כל המידות רעות של העכו"ם כי הוא לא לומד תורה בעיון.

וזהו עול דרך ארץ כי ע"י שפרק ממנו עול תורה שהיא בחינת אנפין נהירין כי אנפין נהירין זה רק תורה בעיון, חכמת אדם תאיר פניו עי"ז מתגברים עליו בחינת אנפין חשוכין שהם השעבוד וכל המידות רעות מדת הכעס ותאוות רעות ומידות רעות וכל המידות רעות כי הוא לא לומד בעיון.

וזה נקרא עול מלכות ועול דרך ארץ שכל העכו"ם שולטים עליו וכל המידות רעות משתלטים עליו.

אבל כל המקבל עליו עול תורה מעבירין ממנו עול מלכות ועול דרך ארץ, אם אדם יסכים ללמוד תורה אז יעבירו ממנו עול מלכות ועול דרך ארץ מה פירוש? מי שלומד בעיון!

אם אדם יש לו ליקוטי מוהר"ן אחר אני לא אשם לו, אני קיבלתי ליקוטי מוהר"ן הזה יש לי אותו כבר כמעט עשרים שנה, אולי יש היום ליקוטי מוהר"ן בהוצאות יותר חדישות שלא צריך ללמוד בעיון,

אני לא יודע, יש היום בברסלב מליון שיטות ומליארד מדריכים חדשים קמים, כל יום קמים, חדשים לבקרים רבים המדריכים, כל מדריך אומר הפוך מהשני אבל ליקוטי מוהר"ן מאז ומעולם עומדת, על (השער של) הליקוטי מוהר"ן כתוב נדפס באוסטראה אולי אצלי זה מאוסטראה ויש היום של ארץ ישראל, אולי אני לא יודע בדיוק,

זה מאלכסנדר פורבוליצ'ב אולי לכן לא רוצים את הליקוטי מוהר"ן הזה כי זה של אלכסנדר פולביץ הוא היה קיסר רוסיה לכן לא לומדים בכזה ליקו"מ, אני מבין יש לימוד זכות, למה לא לומדים תחת אדוננו הקיסר, אדוננו הקיסר זה ימח שמו הקיסר, צריך להגיד ימח שמו, אדוננו? אז עכשיו אני מבין למה לא קוראים את הליקוטי מוהר"ן הזה כנראה שיש כבר הוצאות חדשות ששם לא כתוב ללמוד תורה בעיון.

זה אולי הדפיס את זה הקיסר מי יודע, למה הוא רצה שילמדו תורה בעיון התורה בעיון זה מפיל את רוסיה, אז זה קשיא מיניה וביה. למה הקיסר? הא זה ר' נתן הדפיס את זה הא ממש אתה רואה זה נס, היתה לי קושיא איך הוא ( הקיסר) רצה שידפיסו תורה בעיון? התורה בעיון מפילה את רוסיה את כל אומות העולם אז למה הוא הדפיס את זה בכלל?

אז ר' נתן הדפיס את זה, אז הכל בסדר עכשיו זה מתורץ!!

על כל פנים רבותי היום קמים מדריכים חדשים לבקרים רבים המדריכים וככה יקומו ויתרבו עד שיבוא מלך המשיח מיליארדים וטריליונים אבל הארץ לעולם עומדת הליקוטי מוהר"ן נשאר אותו ליקוטי מוהר"ן זה לא יעזור לאף אחד.

הליקוטי מוהר"ן זה ללמוד תורה בעיון זה ליקוטי מוהר"ן זה השכל שבכל דבר כי אני לא יודע למה אנשים לא לומדים בעיון? אומרים ברסלב זה לא ללמוד בעיון, אני לא ראיתי תורה אחת לא ללמוד בעיון, כל התורות של רבינו זה רק ללמוד בעיון, להסתכל בשכל של כל דבר ויעקב זה החכמה, ויעקבני כך מתחילה התורה הראשונה, ע"י התורה מתקבלים כל התפילות והבקשות, מתפללים בלי ללמוד תורה אז התפילה לא מתקבלת, אני לא יודע איך אנשים יכולים להדפיס ליקוטי מוהר"ן הפוכים? איך יש להם כזה מח מעוות כזה בתי דפוס מעוותים שיכולים הכל להדפיס הפוך.

אבל זה ליקוטי מוהר"ן כנראה זה עתיק כזה, ענתיקא כזה אולי יודייקא אני לא יודע מה זה שייך ליודאייקא,? אולי!

אז רק ע"י התורה מתקבלים כל התפילות וכל הבקשות, רק אם אדם ילמד תורה בעיון אז יקבלו את התפילות שלו אם מתפללים, אז יהיה חן וחשיבות בעיני אומות העולם, אומות העולם צוחקים עלינו רומסים אותנו, ואז יהיה נתעלה ונתרומם בפני כל מי שצריכים הן ברוחני הן בגשמי כי עכשיו בעוונותינו הרבים החן והחשיבות האמיתי של ישראל נפל רואים אין שום חן על ישראל, כולם אומרים שצריכים להשמיד את עם ישראל, כל אומות העולם השמידו אותנו לפני חמישים שנה עכשיו רוצים הלאה להשמיד אותנו, אז למה?

כי אנחנו לא לומדים תורה, הם לא רואים את החשיבות שלנו, אומות העולם אומרים זה עם אחד בין העמים שסתם משתרר עליהם. אבל אם הם היו רואים את אור התורה, "והלכו גויים לאורך ומלכים לנגה זרחך", אם היינו בתוך התורה כולם היו משתחווים לעם ישראל "ועמדו זרים ורעו צאנכם" אז זה שהעמים רוצים להרוג אותנו ואומרים מה פתאום שאתם… אתם עם בין העמים, למה אתם עם לבדד ישכן?. למה אתם לבדד

זה מה שרצה רבין וברק אמרו גמרנו מספיק לבדד, יתערבו בגוים ויתחתנו עם הגוים ויפסיקו להרוג אותם, כי עכשיו עיקר החשיבות והחן הוא אצלם אבל אם אנחנו נראה לעמים את החן, העולם יראה את החן העולם יראה את אור התורה אז יהיה "ועמדו זרים ורעו צאנכם ובני נכר איכרכם וכורמיכם" כולם רוצים אור אין אור בלי תורה, השמש זה לא אור זה חשך זה לא אור.

כי עכשיו עיקר החן והחשיבות הוא אצלם אבל ע"י התורה נתעלה החן החשיבות של ישראל כי ע"י נתעלה החן והחשיבות של ישראל כי התורה נקראת אילת אהבים ויעלת חן רק התורה יכולה להעלות חן, בלי לימוד תורה אין שום חן, אדם מנסה פה מנסה שם מנסה חן מפה חן משם אין שום חן בעולם רק ע"י לימוד תורה, כי לימוד תורה זה השכל זה השכל היחידי שיש בעולם לא חלליות, שולחים חלליות למאדים עוד אחת ועוד אחת הכל לא מגיע רואים שהשכל של בני אדם זה לא מצליח.

"אילת אהבים ויעלת חן" שלחו אחת בערב סוכות שנה שעברה ואחת בערב חנוכה זה הכל לא הגיע.

כי התורה נקראת איילת אהבים ויעלת חן שמעלה חן על לומדיה השכל היחיד זה שכל התורה וזה מעלה חן, ועי"ז מתקבלים כל התפילות וכל הבקשות, ואז שאדם מתחיל ללמוד תורה רואה שכל התפילות יתקבלו ויצא מכל החובות, ולישיבה גם יהיה כסף, זה שלישיבה אין כסף כי לא לומדים תורה אף אחד לא לומד תורה בישיבה הזאת אף אחד לא לומד תורה אז מאיפה יבוא הכסף, הארון נושא את נושאיו אם הארון לא נושא את נושאיו צריכים לסגור את הישיבה הזאת, באמת צריך להחזיק אנשים שלא לומדים תורה?? בשביל מה, מה זה מועדון? מה זה כאן זה מתנ"ס מה זה? אז כל אחד יביא את החתיכת לחם שלו את הסנדביץ מהבית וגמרנו ונעשה מתנ"ס.

רוצים ללמוד תורה? רוצים להקים ישיבה? אז צריך ישיבה של תורה, ברסלב זה תורה זה לא, הרבע' (רבינו) אמר בשיח שרפי קדש (חלק ב' סעיף רנ"ז) שמקודם תהיו ליטאים אחרי שתהיו ליטאים נוכל לדבר אתכם אני רוצה שהדבר שלי ילך על לב של ליטאים "ליטוישע הערצער" שידעו את כל התורה מקודם,… כי איש ישראלי צריך תמיד להסתכל בהשכל של כל דבר ולראות את השכל, ברסלב זה לא רגש ברסלב זה שכל, האומר על קן ציפור יגיעו רחמיך משתיקים אותו, הרי שילוח הקן זה שיא הרחמים שיכול להיות כרחם אב על בנים, אבל אם אדם יגיד על קן ציפור יגיעו רחמיך אז משתיקים אותו שהמצוות זה גזרות ולא רחמים, התורה לא מדברת מרגש התורה זה שכל, כשיהיה שכל כל מי שיש בו דעה מרחמים עליו ומי שאין בו דעה אסור לרחם עליו, סתם לרחם על אנשים, כשאין דעה כשאין שכל? כל העניין של ברסלב זה שיא השכל, הרבי אומר רציתי שיהיה לכם כזה שכל שבכמה דורות לא היה כזה שכל, כתוב בחיי מוהר"ן כזה שכל שבכמה דורות {לא היה.} כי איש הישראלי צריך תמיד להסתכל בשכל של כל דבר, אז ר' לוי-יצחק אמר שאפילו שר' נתן לא שמע את התורה הזאת מהרבי, ר' נתן לא שמע את התורה הזאת אבל שם אותה בהתחלה כדי לדעת שברסלבר זה שכל זה לא רגש זה לא סתם.

כשיש שכל אז שלהבת הלב עולה מאליה (לקו"מ כ"א) כשיש שכל והמח עובד אז ממילא אדם מתרגש אז אדם אוהב את ה', אבל לא יכול להיות רגש בלי שכל, אז זה לא רגש זה סתם הורמונים כאלה שזה לאט לאט נגמר, זה שום דבר לא, בגלל שיש לו קצת הורמונים אז הוא קופץ משתולל קצת אוהב קצת ככה אבל לאט לאט ההורמונים נגמרים וכשיש שכל, וכשיש שכל הרבי אומר אז שלהבת הלב עולה מאליה רק כשיש שכל שלהבת הלב עולה מאליה אבל בלי שכל אין שום דבר, אין שום דבר.

ושכל זה ללמוד בעיון, לעשות את המבחנים לשבת 6 שעות בישיבה 8 שעות, 12, 16 חתן צריך לשבת 16 שעות. קבלת אשה שתזרוק אותך מהבית אם זה יהיה פחות מ16- אשתך תזרוק אותך מהבית אני אומר לך אתה נפלת בפח מאד גדול יותר מכולם כאן, היא לא תסבול מילה אחת לבטלה האשה הזאת ממתי שהיא נולדה עוד לא יצא [ממנה] דיבור אחד לבטלה מה שקרה אתה נפלת בפח מאד גדול לא תוכל לדבר איתה דברים בטלים לא תוכל לצחוק איתה לא תוכל להגיד לה כל מיני שטויות זה לא היא לא תקבל את זה [היא] לא תדע מה שאתה רוצה ממנה זה רק דברי תורה, 16 שעות ללמוד וזה החיות של האשה, החיות שלה שבעלה לומד, הוא מקרין עליה את השכל.

"פעם אחת {רבנו} אמר הלא שברו אותנו כחרס הנשבר הלא הייתי סבור שכולכם תהיו צדיקים, צדיקים גדולים עם שכל כזה שבכמה דורות לא היה כזה שכל".

זה מה שקיויתי מכם? שתקפצו לי על השולחנות? שתיסעו לי בטרמפים? עם מכוניות? תשכרו מכוניות ותיסעו לי? עד גיל 50 לא ידעתי מה זה רכב, עד גיל 50, 55, הייתי הולך ברגל מכפר חסידים לא הייתי נוסע באוטובוסים, הייתי הולך מכפר חסידים לחיפה ברגל, הלכתי ברגל שעתיים עשיתי התבודדות אפילו שהייתי ליטאי, התחלתי קצת לדבר עם ה' מה יכול להיות החלטתי לא לנסוע באוטובוס התקשרתי לאמא שלי אמרתי לאמא שלי שאני בכלל לא רוצה להגיע היא באה לבקש כמה פעמים אמרתי טוב הלכתי שעתיים הלוך ושעתיים חזור וזהו, לפעמים היה איזה טרמפ עוצר לי וזה הייתי מקצר את הדרך.

היום כל אחד יש לו רכב ועל זה הולך כל המשכורת, על הרכב, ועל הכל, כל אחד עם רכב צמוד היום איפה הגענו?

הרבי היה רואה את זה הרבי מתהפך בקבר! עוד נוסעים לאומן, בלי שכל לנסוע לאומן? בלי שכל סתם לנסוע לאומן? כתוב על תלמיד של ר' נתן ר' מאיר בלעכער שהוא הגיע לאומן ולא עלה לציון עד שלא גמר את כל השלחן-ערוך אחרי שגמר את כל השו"ע אז שלש ימים הוא ישב ולא ניגש לציון.

עכשיו ראיתי פינסק קרלין, בשבעה הם לא עלו לציון עד שהם ישבו ארבע שעות ולמדו גמרא והוא אמר שאסור להיכנס לשום ענין בלי שהוא למד ארבע שעות גמרא, והיה להם כל יום דף שצריך היה לדעת אותו בע"פ ובטיש הוא לא היה מרשה לגשת מי שלא גמר את פרשת השבוע ואת הדפי גמרא של השבוע, והיה אחד שניסה ללמוד את זה מהר לפני הטיש אז הוא אמר לו לא ככה התכוונתי, הוא הראה לו שהוא יודע בדיוק מה שהוא עשה.

זה פינסק קרלין, זה גור זה כל החסידיות, בלי גמרא זה שום דבר, אין חסידות.

היום יש דבר חדש חסידות בלי גמרא, זה לא חסידות זה שום דבר לא, זה סתם בלוף, זה סתם שקר, סתם שקר, סתם שקר, זה לא המעלה של ברסלב, אנחנו פה שופכים דם ומשלמים מיליונים להקים ישיבות, לוקחים את המגידי שיעור הכי חשובים את הרבנים הכי חשובים שילמדו אתכם כי רוצים להקים חסידות כמו שצריך חסידות עם תורה עם שלחן-ערוך כמו שצריך.

רבי מיכל אמר שבגיל 14 הוא כבר ידע את כל היורה דעה, בגיל 14 ידע את כל היורה דעה בע"פ עם כל המפרשים עם כל הנושאי כלים הוא כבר ידע, פעם אנשים ישבו ולמדו היום ברסלב זה נקרא שיש לו רכב צמוד הוא נוסע כל הלילה לפה ולשם וביום הוא ישן, לא זה הכוונה,!

נותנים לאדם שנה שנתיים ככה להתאושש מהחתונה הוא רואה באיזה פח הוא נפל אז הוא צריך עכשיו לנחם אותו שנה שנתיים אבל אחרי זה צריך להתאושש גמרנו א"א להחליף אשה התחתנת גמרנו א"א להחליף [הרב מדבר לחתן הנ"ל]… התחתנת עם אשה שרק רוצה שתלמד שום דיבור בטל שום דבר לא,

אז איש הישראלי צריך תמיד להסתכל בהשכל של כל דבר ולקשר עצמו אל החכמה והשכל שיש בכל דבר, בכל דבר זה חכמה ושכל, שיאיר לו השכל שיש בכל דבר להתקרב לה' יתברך ע"י אותו הדבר כי השכל הוא אור גדול ומאיר לו בכל דרכיו, בכל דרכיו, כ"ש (קהלת) "חכמת אדם תאיר פניו", וזה בחינת יעקב כי יעקב זכה לבכורה שהוא ראשית בחי' חכמה וזה ראשית חכמה בחי' ויעקבני זה פעמים זה השכל "וחכמני" וזה שמש כי השכל וכו' וכשיהיה לאדם שכל "חכמת אדם תאיר פניו" בחינת יעקב כי יעקב זכה לבכורה שהיא ראשית אומרים על השכל שהחסידות זה שכל?… זה השכל הכי גבוה החסידות בחינת חכמה 'ראשית חכמה' חכמת אדם תאיר פניו.

אז כל העניין של החסידות בפרט ובכלל זה השכל העמוק וברגע שילמדו אז גם יהיה תקציבים, גם יהיה משכורות.

לבכורה שהוא ראשית, יעקב ע"ש החכמה, פתאום עשו ראה שיעקב יותר חכם חכמת אדם תאיר פניו, ולהבחן ללמוד בעומק, וזה בחינת יעקב כי יעקב זכה לבכורה, עשו עם כל הגניבות והשדידות הוא ראה שיעקב יותר חכם ממנו כי כתוב שהיו רבים על נחלת שני עולמים מה זה שני עולמים זה יקח את העולם הזה וזה את העוה"ב? יעקב אמר לי יהיה גם העוה"ז וגם העוה"ב ואתה לא עוה"ז ולא עוה"ב, כי עשו חשב עוה"ב בטח יהיה לי אני אבוא ואני אגיד הרגתי את נמרוד, לא מגיע לי שכר שהרגתי את נמרוד?

אברהם לא רצה לראות את זה. אברהם מת שעה קודם. עכשיו מת פייסל חוסני כולם שם פייסל חוסני יש שם מיליארדים פייסל חוסני, כולם שמחים חסר להם נמרודים? כל ערבי זה נמרוד כל ערבי שם זה פיסל חוסני הרגו איזה בכיר ועוד בכיר, שם כולם בכירים זה לא יגמר אף פעם עד שמשיח יבוא, אם לא לומדים תורה אז זה לא יעזור שום דבר לא יעזור שום דבר.

אז הוא שמח הרגתי את נמרוד הוא אמר אני אבוא לעוה"ב אני אספר שהרגתי את נמרוד, אברהם לא רצה לראות את זה אברהם מת שעה קודם, מה הרגת את נמרוד? הרגת בשביל התאוות רצח שלך אתה הרגת אותו לא בשביל להציל את העולם חסר נמרודים בעולם? מילא אם זה היה נמרוד היחידי, אבל ישר אחריו באים נמרודים חדשים.

אז עשו חשב אני אבוא אני אגיד הרגתי פה רוצח פה שודד, אבל הכל עשית להתאווה שלך, כתוב במדרש רבה שהכל הוא עשה לתאווה שלו, המדרש רבה בפרשת תולדות מביא שכל מה שהיה הורג הוא היה בשביל התאוות שלו ומה הראיה שהוא הרג בשביל התאוות שלו? אז אומר המדרש בתולדות אולי נגיד הוא הרג רוצחים שודדים הוא לא הרג בחורי ישיבה, בחורי ישיבה הוא לא הרג, הוא תכנן להרוג את יעקב אבל הוא לא הרג אותו, בחורי ישיבות לא יצא לו הוא לא הסתכסך אתם, יושבים בשקט ולומדים מה הוא מתעסק עם השודדים עם הרוצחים הוא מתעסק, בגלל זה הוא מעולם לא הרג בחורי ישיבה, בעוה"ב אני אגיד רצחתי שודדים רצחתי רוצחים אז בינתיים לקחתי גם את הכסף? מה? בין כה וכה כבר זה היה הפקר הכסף שלו, אז אומר המדרש אתה חושב שיהיה לך עוה"ב? שום עוה"ב לא יהיה לך!

אומר המדרש בתולדות כיון שראה שמואל את דוד אדמוני כתוב בתורה פעמיים אדמוני, בכל התנ"ך יש רק פעמיים אדמוני, אין יותר!

אז כיון שראה שמואל את דוד אדמוני "וישלח ויביאהו הוא אדמוני נתיירא אמר זה שופך דמים כעשו" אמר הו' הנה עוד עשו אחד, אדמוני, גם עשו הוא אדמוני.

אמר לו הקב"ה – לא, עם יפה עיניים, הוא יש לו עיניים יפות, עשו כל מה שעשו היה הורג מדעת עצמו הוא היה הורג. גוי כדי להרוג הוא צריך לקחת עוד אחד עמו, אפשר להרוג את כל הגויים אפשר להרוג את כל הגוים, ויכול להיות מיליארד מאסר עולם לא יודע כמה מאסר עולם צריך כדי להרוג את כל הגוים אבל זה מותר, כי כל גוי שותה כוס מים בלי רשות לוקח משהו בלי רשות אפילו על פחות משוה פרוטה הוא נהרג אבל צריך להיות שני אנשים, אחד הדיין ואחד העד אם יש שני אנשים אחד הדיין ואחד העד אפשר ללכת מגוי לגוי אולי הוא שתה מים בלי רשות הוא לקח איזה נייר בלי רשות הוא עשה משהו, לא חסר להם עבירות לגויים.

אז צריך להיות שניים אם יש כבר שניים אפשר ללכת מאחד לאחד להרוג את כולם, אבל עשו לא הלך לחפש עוד אחד עשו היה יודע זה רוצח זה שודד וזה גנב, ידע על כל אחד, אבל קח אתך עוד אחד!

הוא לא יכל להתגבר על עצמו התאוות הרצח היתה כזו גדולה אצלו, הכל היה בהיתר אם היה לוקח עוד אחד והיה אומר אני עד ואתה הדיין תפסוק אני יכול להרוג אותו עד אחד יכול להרוג אותו עד היום הדין כך, אני אומר שהוא גנב פחות משווה פרוטה, אפילו פחות משווה פרוטה אפילו כתב עם עט בלי רשות לקח עט בלי רשות חייב מיתה טיפה מים, אפילו חתיכת נייר אפילו הוא כתב עם עט בלי רשות אז על טיפת דיו פחות משוה פרוטה אתה חייב מיתה!

אז מספיק אפשר ללכת מגוי לגוי, והשני דיין אז אפשר להרוג אותו, אבל עכשיו התאוות הרציחה כל כך בערה בו שהוא לא חיפש עוד אחד.

אז אמר הקב"ה לשמואל, אתה חושב שדוד זה כמו עשו, עשו מדעת עצמו הוא הורג! עשו הורג מדעת עצמו!

אבל זה מדעת סנהדרין הוא הורג! הוא לא עושה שום דבר בלי סנהדרין. גם הוא שופך דמים, "דמים רבים שפך לפני" אבל הכל עם סנהדרין.

אז הם רבים על שני עולמים, עשו חשב הוא יבוא לעוה"ב יגיד הרגתי את הרוצח הזה הרגתי את השודד הזה, עשיתי פחות רוצח… מי היו החברים שלו רק רוצחים ושודדים. אז הרגתי כך וכך רוצחים כך וכך שודדים בינתיים גם לקחתי את ממונם, ממונם כבר הפקר… ממונם הפקר, אז אומר המדרש, לא אתה הרגת מדעת עצמך אתה לא תוכל לבוא לעוה"ב להגיד ניקיתי את העולם מנמרוד מרוצחים משודדים אתה הכל עשית על דעת עצמך, הכל עשית משום תאות הרצח שלך, הכל בשביל תאות הרצח! בשביל זה אתה עשית,

אז מה? אז אולי עוה"ז י'הי'ה לו? אם אין עוה"ב אולי עוה"ז יהיה לו?

בכל זאת הוא שודד, הוא שדד מנימרוד את הבגדים שלו, בגדי החמודות, זה היה שווה מיליארדים, כאלו בגדים לא היה זה מאדם הראשון, הזהר אומר שלא בגדי אדם הראשון ממש, לא משנה זה משהו כעין אדם הראשון, אז מה יצא מהגניבה, לא היה לו איפה לשים אותם? רש"י אומר לא היה לו איפה לשים את הבגדים אז איזה עוה"ז? אתה גונב דבר ואין לך איפה לשים אותו, אתה שם את זה אצל האמא, בסוף האמא גונבת את זה, איזה עוה"ז יכול להיות, הגנב אין לו איפה לשים את הגנבות כולם יגנבו לו את זה, אשתו תגנוב לו, האמא תגנוב לו, אחיו יגנוב לו, ברגע שאתה גונב אז הכל הפקר אצלך, זה הכל מופקר, זה כבר אין שום כבוד, כבר אין שום דרך ארץ.

אז הוא פחד מהנשים שלו ידע שהם גנבות, את הנשים הוא הכיר טוב אבל שאמא שלו תגנוב לו על זה הוא לא חלם, שהאמא תגנוב? אז הוא כבר תפש את האמא בגניבה, אז הוא כבר וודאי צדיק, גם האמא גנבה.

על כל פנים לא עוה"ז ולא עוה"ב אין לו איפה לשים את הרכוש שלו, ועוה"ב גם לא היה לו, כי הכל הוא עשה מדעת עצמו, אז היו מריבים בנחלת שני עולמים. הוא טען ליעקב יהיה לי עוה"ז כי אני אגנוב ואשדוד יהיה לי בלי סוף זהב וכסף, לא היה לו איפה להחביא את זה, איפה שהוא החביא את זה גנבו לו את זה אפילו את הבגדים לא היה לו איפה להחביא, עוה"ב יהיה לי כי אני הרגתי רוצחים ושודדים אז הגמרא אומרת לא, זה מדעת עצמו לא עשית את זה ע"פ ההלכה, צריך היה להיות עד או שאתה תהיה העד והוא הדיין או שהוא יהיה העד ואתה הדיין,

אז רואים מהמדרש שלא היה לעשו לא עוה"ז ולא עוה"ב, וזה - מריבים בנחלת שני עולמים שיעקב אומר לעשו לי יהיה גם עוה"ז וגם עוה"ב הכל יהיה לי, ויפרוץ האיש מאד מאד כמו שכתוב אצל איוב שעזים הורגים את הזאבים

אז "חכמת אדם תאיר פניו" (קהלת ח') וזה בחינת יעקב כי יעקב זכה לבכורה שהוא ראשית שהוא בחי' חכמה כ"ש ראשית חכמה (תהלים קי"א) הוא זכה להראות לעשו שאני יותר חכם ממך כי בהתחלה חושבים "העשוים" שהם הכי חכמים בעולם בסוף הם רואים שהיהודים הם עוד יותר חכמים.

"ויעקבני זה פעמיים" ותרגם אונקלוס וחכמני (בראשית כ"ז), וזה בחינת שמש, כי מה שאדם לומד בעיון הכל מאיר לו הכל מאיר לו!

הוא לא צריך שום עצות הכל מאיר לו! כשאדם לומד בעיון הכל מאיר לו! כל העצות מאירות לו, כי אדם לא יודע אם לעשות את זה לעשות את זה, וכשאדם לומד בעיון הכל מאיר לו ! הכל מאיר לו! הכל מאיר לו!

וזה "חכמת אדם תאיר פניו", כי השכל הוא אור גדול ומאיר לו, בכל דרכיו אם אדם ילמד עם שכל, השכל זה שמש, כי בא השמש, יעקב נקרא שמש,

"חכמת אדם תאיר פניו", וזה בחינת יעקב כי יעקב זכה לבכורה שהיא ראשית שהיא בחי' חכמה כ"ש ראשית חכמה וזה בחי' ויעקבני זה פעמיים – וחכמני, זה השמש כי השכל דבר ראשון זה השכל יסוד החסידות זה השכל, אחרי זה יש אהבת ה' דבקות בה' זה אחרי השכל.

כי השכל הוא מאיר לו בכל דרכיו כמו השמש, וזה בחי' (משלי ד') "ואורח צדיקים כאור נגה הולך ואור עד נכון היום", וזה בחי' חית לשון חיות כי החכמה והשכל הוא החיות של כל דבר כ"ש (קהלת ז') "החכמה תחיה את בעליה" אך מחמת שאור השכל גדול מאוד, אז צריכים לזה "נון" צריכים לזה נון אור השכל הוא כזה גדול אז צריכים ענווה צריכים שפלות. כי אם אדם לא יהיה לו ענווה, יהיה לו גאווה, אז עם השכל הוא יעשה דברים לא טובים, הגאווה תטעה אותו, "לפני שמש ינון שמו", זה מה שקרה לשאול המלך שהוא היה יותר גדול מדוד אבל לא היה לו את ה"יפה עיניים" אצל דוד כתוב "יפה עיניים".

וזה "לפני שמש ינון שמו" לפני השמש לפני שאדם מקבל את השכל, עפ"י רש"י לשון מלכות, וזה בחי' לבנה כי הלבנה אין לה אור מעצמה כי אם מה שמקבלת מהשמש וזה בחינת מלכות דלית לה מגרמה כלום, דלית לה מגרמה כלום אלא שמקבלת החיות מן החית שהיא בחי' חכמה, שמש, ונעשה "אור הלבנה כאור החמה" כי כל העבודה שלנו להפוך את אור הלבנה לאור החמה, זה כל העבודה שלנו, להפוך את אור הלבנה לאור החמה.

אבל מי שאינו מקשר עצמו אל השכל והחכמה והחיות שיש בכל דבר זה בחי' עשו, כי עשו היה בטוח שהוא יותר חכם מיעקב. הגויים בטוחים שהם יותר חכמה מהיהודים אבל זה לא עוזר להם בסוף מתברר, רואים מי החכם האמיתי אז עשו ביזה את הבכורה הוא ביזה את השכל של יעקב הוא ביזה את כל הלימוד תורה של יעקב. זה מה שקורה עכשיו עם כל החופשים הם מבזים את הלימוד התורה של היהודים של הדתיים אבל בסוף הם נופלים מן הפח אל הפחת, בכאלה פחתים שהם לא יכולים לצאת מזה

ונעשה "אור הלבנה כאור החמה", אבל מי שאינו מקשר עצמו אל השכל והחכמה והחיות שיש בכל דבר עשו שביזה את הבכורה כ"ש (בראשית כ"ה) "ויבז עשו את הבכורה", דהיינו השכל כנ"ל (משלי י"ח) "לא יחפוץ כסיל בתבונה כי אם בהתגלות ליבו", מלכות הרשעה לבנה דסט"א (ישעיה כ"ד) "וחפרה הלבנה ובושה החמה" ובושה החמה, יצר טוב ויצה"ר כי היצר הטוב נקרא מסכן וחכם (קהלת ד') בחי' מלכות שהיא עניה ודלה דלית לה מגרמה כלום רק מה שמקבלת מהחכמה. לכן כתוב משה קיבל תורה מסיני, משה היה כלי לקבלה, משה קיבל ומסרה ליהושע הכלי לקבלה זה רק היה משה רבינו.

כל העבודה שלנו זה להיות כלי לקבלה לא לחדש שום דבר. לא להגיד שום דבר חדש רק מה שכתוב: יש לנו את הספרים הקדושים שקבלנו איש מפי איש מפי הגבורה הזהר זה גם איש מפי איש, הכל זה איש מפי איש המדרשים הכל זה איש מפי איש . יותר אסור לנו

אלה הדברים אשר תדבר אל בני ישראל -"אלה הדברים" לא פחות ולא יותר שאסור להוסיף שום דבר שום דבר. על התורה הקדושה אסור לנו להוסיף שום מילה שום דיבור שום אות רק מה שכתוב בספרים הקדושים וחוץ מזה לנו אסור להוסיף כבר שום דבר.

לכן כתוב משה קיבל תורה מסיני, לכן יכל להוריד לנו את התורה ההיפך מהיצה"ר מעשו ש-ויבז, הוא צחק על יעקב על התורה של יעקב הוא צחק, בסוף יעקב ניצח אותו והא נשך את יעקב והשיניים שלו נשברו, והצוואר של יעקב נהפך לשיש, שיש זה מראה על ש"י ש"י עולמות הוא זכה לש"י עולמות,

"לא יחפוץ כסיל בתבונה" וצריך כ"א ליתן כח לבחי' מלכות דקדושה להתגבר על מלכות דסט"א וכמו שאמרו רז"ל (ברכות ה') "לעולם ירגיז אדם יצר טוב על יצה"ר" וע"י מה ניתן כח למלכות דקדושה, ע"י התורה שהוא עוסק בכח.

אדם חייב ללמוד בכח, ללמוד תורה בעיון תורה בעיון, "כמו שאמרו רז"ל (קידושין ל' ע"ב) "אם פגע בך מנוול זה משכהו לבית המדרש"! כי ע"י התורה נותן כח למלכות דקדושה ואזי מקבלת המלכות שהיא בבחינת נו"ן מן החכמה שהיא בחי' חי"ת והחי"ת והנו"ן ונעשה אור הלבנה כאור החמה ואז כשיתחבר ה-ח' וה-נ' ענווה ושפלות עם לימוד תורה, אז יהיה אור הלבנה כאור החמה, ו"כשזה קם זה נופל".

ברגע שנלמד תורה יפלו כל אומות העולם, ואזי נופל ונתבטל מלכות הרשעה, כ"ש (הושע י"ד) "כי ישרים דרכי ה' צדיקים ילכו בם ופושעים יכשלו בם". היינו ע"י דרכי ה' היינו התורה עי"ז הצדיקים שדבקים במלכות דקדושה הם נתחזקים ומקבלים כח עי"ז ופושעים יכשלו בם, מלכות הרשעה בחינת יצר הרע שנופל ונכנע ע"י התורה.

אנחנו חוזרים לכאן לתורה ק"א על לימוד תורה בעיון, יש כאן תורה שלימה שא"א להכחיש אותה! וזה שאמר הרבי אחרי זה בתורה ג' שלתקן את השית עיזקאין של הקנה, זה ע"י לימוד ש"ס לימוד גמרא תורה שבע"פ תלמוד בבלי כתוב מפורש ללמוד תלמוד בבלי.

אדם יגיד אולי תורה הכוונה ליקוטי מוהר"ן, תורה הכוונה ללמוד תלמוד בבלי! תלמוד בבלי כפשוטו. תלמוד בבלי, גמרא הרבי אומר תורה שבע"פ זה בחינת לילה, זה תלמוד בבלי, "ולחשך קרא לילה", (בראשית א') היינו ע"י שילמוד ש"ס. שאדם חייב ללמוד ש"ס ואז הוא יתקן את השית עזקאין שבקנה אז יהיה לו את הקול, יצא הקול אם לא אסור לשמוע את הקול שלו מנגן רשע, אם אדם לא לומד ש"ס הוא נקרא מנגן רשע אפילו שהוא ינגן שירי ברסלב זה לא יעזור, אם הוא לא לומד ש"ס הוא נקרא מנגן רשע. כי מה יש לו בראש רק מחשבות רעות, הבור ריק אין בו מים אבל נחשים ועקרבים יש בו. היה צועק ר' אליהו לופיאן אם אתם לא לומדים תורה אני יודע מה אתם חושבים. אם אדם לא לומד תורה אז כולו גוש של תאוות אז מה הוא שר מה הוא שר לה'? כל הגוף שלו תאוות והוא שר לה', להתפרסם לעשות רושם, אז הרבי אומר אם אדם לא לומד ש"ס כל הניגונים שלו הם ניגונים טמאים כי הוא לא לומד ש"ס וזה מביא את החורבנות. הניגונים הטמאים מביאים את כל החורבנות, כתוב בגמ' סוטה שהניגונים הטמאים הם מביאים את כל החורבנות תביא גמרא סוטה נדרים נזיר סוטה אומרת הגמרא שהניגונים הטמאים הם מביאים את כל החורבנות.

בגללם נאבדת הפרנסה אם אדם שר והוא לא דבוק בה' אז אין פרנסה אין כלום אין נסים לישיבה כי הכל בשביל הניגונים הלא כשרים.

אז אומרת הגמרא {מסכת סוטה דף מח' ע"א} בטל סנהדרין בטל השיר אם אין סנהדרין אז אין שיר, אם אין תורה אז אין שיר אם אין תורה א"א לשיר השיר לא נקרא שיר, וממאי דמשבטלה סנהדרין כתיב אמר רב הונא בריה {דרב יהושע} דאמר קרא (איכה ה') "זקנים משער שבתו בחורים מנגינתם" - זקנים משער שבתו אז אי אפשר לנגן.

אמר רב אודנא... אוזן ששומעת שיר תעקר - כל הקסטות הם פסולות, כל הקסטות! אם אדם לא שר בדבקות לה' הוא לא תלמיד חכם, הוא לא צדיק אמיתי, כל השירים שהוא שר זה שירים פסולים זה בא ממחשבות לא טובות וזה גורם לכאבי אוזניים זה גורם לכאבי אוזניים של הילדים. כל הכאבי אוזניים באים מהניגונים הלא טהורים. ואוזן ששומעת זמר, אם אדם הוא לא דבוק בה' הוא לא דבוק בה' ממש כל אוזן ששומעת זמר תעקר, אמר רבא זמרא בביתא... - הקסטות שבבית זה חורבן הבית

אז אין פרנסה ויש חובות כל הקסטות ששומעים בבית זה חורבא בסיפא כל החורבנות שיש בבית המחלות הצרות זה בא הכל מהקסטות, מהקסטות שאנשים שומעים, מביאים עוד סרטים - לא עלינו! עוד יותר גרוע וזה מביא את כל המחלות לילדים לאשה. זמרה בביתא חורבא בסיפא זמר בבית חורבא בסיפא (צפניה ב') "קול ישורר בחלון חרב בסף כי ארזה ערה" כי ארזה ערה, מאי כי ארזה ערה... אז כל הקסטות שאנחנו [שומעים] זה מביא לנו את כל המחלות, האישה מביאה קסטות הילדים מביאים קסטות זה מביא קסטות זה הכל אם זה לא דבקות ממש בה' אז האשה נהיית חולה מזה, והילדים נהיים חולים מזה, כל המחלות באות רק מהקסטות האלה, "כי ארזה ערה" אמר ר' יצחק אפילו בית המסובך בארזים הוא מתערער שיהיה בית הכי חזק בעולם, אם שמים קסטות לא ממנגנים שמנגנים ממש בדבקות לה' אמיתית שלא לומדים ש"ס כמו שהרבי אומר בתורה ג' אם אדם לא לומד ש"ס אז כל הניגונים שלו הם ניגונים טמאים, כי זה בא ממח טמא. כי כשאדם לא לומד ש"ס אז אין מה שיטהר את המוח רק לימוד הש"ס בעיון עם בחינות יכול לטהר את המוח, יורה דעה בעיון עם בחינות.

אז כל זמר שמביאים הביתה אם זה לא בא מאנשים שלומדים ש"ס ודבקים בה' ממש … יש היום ב"קול בריסק" אפשר לשמוע קול בריסק היום [תדר ברדיו] 104 {FM }"קדקד נזיר אחיו" זה בדיוק 104 פעמיים 104 אדם רוצה ללמוד לימוד בעיון קסטות יש שירים של דביקות קול בריסק אם רוצה יכול לשמוע ניגוני יראי ה' באמת שלומדים יומם ולילה לומדים 18 שעות ביממה 20 שעות ביום בדביקות, ודבקים בה' ממש, דבקים בה' ממש אבל כל שאר השירים אם אדם לא דבוק בה' אז זה הכל שירים טמאים, זה בא ממח טמא "ולקדקד נזיר אחיו".

אמר רב אשי שמע מינה כי מתחיל חורבא בסיפא מתחיל, אז הכל בא 'ושאיה יוכת שער' (ישעיה כד') אמר מר בר רב אשי לדידי חזי ליה ומנגח כי תורא - אני ראיתיו נוגח כמו שור, מר בר רב אשי ראה את השד הזה, שמביאים שירים לא טובים לבית אז יש שד שמנגח את הקירות מנגח את האנשים מכניס מחלות באנשים, ואני ראיתי את השד הזה, אמר מר בר רב אשי ויש לו צורה של שור, זה מובא גם בבבא קמא, הגמרא בבבא קמא מביאה ג"כ בדף כ"א ע"א על השד הזה שהוא דמות שור שהוא מנגח בבית והוא הורס את הבית כנראה בחוש שאדם לא נמצא בבית, הכל מתחיל להתפרק הטיח נופל לא יודעים איך זה נופל, הגמרא אומרת שיש שד כשלא גרים בבית אז הוא מנגח את הקירות ואז הטיח נופל, פתאום רואים שחלון נשבר, או חלון נופל בלי שאף אחד נגע בזה בכלל, פתאום חלק מהתקרה נופל פתאום בלי שנוגעים אז אומרת הגמרא בבבא קמא כ"א ע"א לדידי חזי לי ומנגח כי תורא, שברגע שאין אנשים בבית אז מיד בא איזה שד ומתחיל לנגוח בקירות אז הטיח נופל חלקים של הבית נופלים. אמר מר בר רב אשי שאם אדם בא לגור אצל חבירו בלי רשות הוא עושה לו למעשה טובה זה נהנה וזה לא חסר. הגמרא אומרת לדידי חזי ליה, אז אמר רב הונא אמר רב הדר בחצר חבירו שלא מדעתו אין צריך להעלות לו שכר, לא צריך להעלות לו שכר משום שנאמר 'ושאיה יוכת שער' (ישעיה כ"ד) אמר מר בר רב אשי לדידי חזי ליה ומנגח כתורא - אני ראיתי אותו, ומנגח כי תורא, ראיתי אותו! אז מה יוצא שאם אדם בא לגור בחצר חבירו אז הוא מציל אותו מהשד הזה. רב יוסף אמר ביתא מיתבא יתיב מאי בינייהו איכא בינייהו דקא משתמש ביה בציבי ותיבנא יכול לשים ציבי ותיבנא זה גם טוב קרשים עצים תבן

אז הגמרא אומרת שאנשים ששומעים ניגונים לא כשרים בבית אז נכנס שד בתוך הבית מתחיל לנגוח בקירות הבית מערער את הבית עושה את האנשים חולים את האשה חולה את הילדים חולים.

אמר מר בר רב אשי אז חורבא בסף חורבא בסף, קול ישורר בחלון חרב בסף (צפניה ב') אם קול ישורר אז חרב בסף. מתחיל חורבא בסיפא מתחיל, שנאמר "חרב בסף", ואיבעית אימא מהכא - "ושאיה יוכת שער" אמר מר בר רב אשי לדידי חזי ליה ומנגח כי תורא אמר רב הונא זמרא דנגדי ודבקרי שרי דגרדאי אסיר רב הונא בטיל זמרא - רב הונא ביטל זמר אז נהיה מאה אווזים בזוז הוא אסר לנגן קסטות הוא אסר את כל הקסטות, רב הונא אז מאה אווזים נהיו בזוז, ולא משתכח (מי שיקנה) ומאה סאה חיטי בזוזא, ומאה סאה חיטים בזוז ואף אחד לא רצה לקנות מרוב שהיה כל כך הרבה אווזים בבית אז לא קנה בשוק, היה לו חיטים בבית ואווזים בבית אפילו שמכרו מאה אווזים בזוז ומאה סאים בזוז אף אחד לא רצה לקנות מרוב השפע שהיה, כי בטלו את הזמר ביטלו את המנגינות,

אז בא רב חסדא וצחק על זה, רב חסדא צחק אז מיד רק מהצחוק שלו, רב חסדא עשה צחוק זלזל בזה רצו אווז בזוז וכבר לא יכלו למצוא מיד נתייקרו המחירים אווז כבר נהיה יותר יקר מזוז. אז כל זה הגמרא מדברת לנו כאן, הגמ' מסבירה לנו כאן שא"א לשיר אם אדם לא לומד ש"ס הוא לא יכול לשיר אין לו דביקות, אם אדם לא לומד ש"ס.

וכשהיה משה בהר ארבעים יום וארבעים לילה הוא למד גמרא. התיקון לזה שיוכל לשיר ולנגן ולשמוע נגינות הוא ע"י שילמד תורה בלילה תורה שבע"פ היינו גמרא שהיא בחינת לילה כדאיתא במדרש (שוחר טוב תהלים י"ט) "כשהיה משה בהר ארבעים יום וארבעים לילה לא היה יודע מתי יום ומתי לילה רק כשהיה לומד תורה שבכתב היה יודע שהוא יום וכשלמד תורה שבע"פ היה יודע שהוא לילה" נמצא שהתורה שבע"פ זה לימוד הש"ס לימוד הגמרא, וכמו שאמרו רז"ל (סנהדרין כ"ד) "במחשכים הושיבני" זה תלמוד בבלי וכתיב (בראשית א') "ולחשך קרא לילה" היינו ע"י שילמוד ש"ס יתקן השית עיזקאין שבקנה שמהם יצא הקול.

רק אם אדם ילמד ש"ס יתקן את השית עיזקאין שבקנה שמהם יוצא הקול וזהו (איכה ב') "קומי רוני בלילה" היינו שתהיה תקומה להרינה, אתה רוצה שתהיה תקומה להרינה שתוכל לשיר ולנגן לה' זה רק ע"י הלילה ע"י גמרא ש"ס הרבי חוזר עוד הפעם גמרא ש"ס מקודם אמר גמרא. ועכשיו גמרא ש"ס, אבל מה צריך ללמוד לשמה!

צריך להזהר שהלימוד יהיה לשמה! אם אדם לא לומד לשמה אז אין לזה שום עליה, אלא הוא לומד לכבוד ה' כמו שאדם מניח תפילין יש לו גאווה מהנחת תפילין? מניח תפילין! כל יום מניח תפילין, אין לו שום גאווה הלימוד תורה צריך להיות כמו הנחת תפילין, אין לו שום גאווה בזה הוא לומד תורה כי ה' צווה לשם יחוד קודשא בריך הוא ושכינתיה לאוקמא שכינתא מעפרא. אני רוצה לעשות את רצון ה' אין לי שום הנאה פרטית מזה, כשאדם אין לו שום הנאה פרטית אז הוא יכול לעשות את התיקונים עם לימוד הש"ס, אז הם התיקונים שהחן והחשיבות עולה. אבל אם הוא רוצה להיקרות רבי אז הלימוד אינו בחשיבות כל כך וכשלומד בלילה אז חוט של חסד נמשך עליו", מה זה החוט של חסד, שהוא ניצל מהמחשבה שלא לשמה, כי אדם צריך להגיד כל פעם, כל כמה דקות לשם יחוד קודשא ב"ה ושכינתיה, אני לומד לשם יחוד קודשא בריך הוא ושכינתיה לאוקמא שכינתא מעפרא, שעם האותיות של התורה האלה עם ישראל יחזור בתשובה, שמכל אות אנשים חוזרים בתשובה, הרבי מסביר בתורה י"ד שמכל אות של תלמוד תורה אנשים חוזרים בתשובה זה מסביר אחרי זה בתורה י"ד "וא"א לקרב את הגרים עם בעלי התשובה, אלא ע"י תורה", רוצים שעם ישראל יחזור בתשובה זה ע"י לימוד תורה. אנשים נוסעים ממטולה ועד אילת מחזירים בתשובה, הכל טוב ויפה אבל החזרה בתשובה האמיתית זה רק ע"י לימוד התורה, כי כנגד כל אות יש נשמה כל אות היא קשורה באיזה נשמה וכשאנחנו לומדים תורה צריכים לעורר אותה ע"י האות הזאת לעורר בתשובה, "כי אי אפשר לבוא להתעוררות התשובה הן לרשעי ישראל, הן להגרים, אלא ע"י התורה שמאירין להם אל מקום שהם שם" כי רק התורה יכולה להחזיר את עם ישראל בתשובה חזרו כאלה אנשים כמו אורי זוהר, מי החזיר אותו בתשובה, הוא חזר מעצמו אף אחד לא החזיר אותו בתשובה אחרי שהוא חזר בתשובה הוא כבר הלך לחפש כל מיני רבנים, הוא חזר בתשובה מעצמו, מישהו למד תורה לשם שמים אז האיר בשורש הנשמה שלו, אז אנשים חוזרים בתשובה לבד, בלי שמדברים אתם, אחרי זה מחפשים רב זה רב זה, ישיבה זו, ישיבה זו, רבבות חוזרים בתשובה מעצמם חוזרים כי זה תלוי בלימוד לשמה יכול להיות שהיום שכל כך קשה ללמוד אז הלימוד תורה הוא כבר ממילא לשמה, שאין משכורת ואין פרנסה, ממילא זה כבר לשמה, אז דווקא הלימוד הזה מעורר בתשובה, אנשים מתעוררים בתשובה מעצמם בלי שבכלל מדברים אתם, פתאום מאיר להם איזה אור, והם מתחילים לחזור בתשובה, אז כשאדם לומד תורה לשמה אז כל יהודי הוא כנגד איזה אות בתורה אות ברש"י אות בתוספות אות ביורה דעה או הלכות איסור והיתר או הלכות תערובת, כל יהודי יש לו איזה אות וכשאומרים את האות הזאת לשם שמים עכשיו לומדים רק לשם שמים כי ה' צווה אז היהודי הזה חייב להתעורר בתשובה אז גם לו צריך להאיר איזה אור.

אז כיוון שיש ששים ריבוא אותיות ויש ששים ריבוא נשמות ולכל נשמה ונשמה יש לה שורש למעלה במחשבה דקודשא בריך הוא כנגד אחת האותיות, כי ישראל עלו במחשבה תחילה וע"י זיווג הנשמות שאדם מדבר דברי תורה הוא עושה יחוד הנשמות, נבראים נשמות גרים וכשנתעוררים הנשמות ע"י אותיות התורה שהוציא מפיו ומתנוצצים זה לזה, כי כל מילה שאדם מדבר אז הוא מחבר אותיות כל מה שהוא מדבר, וע"י חיבור האותיות, אז נבראים נשמות חדשות, וכל שתי אתיות שמתחברים ע"י לימוד תורה נבראות נשמות חדשות אז וכשנתעוררים הנשמות ע"י אותיות התורה שהוציא מפיו ומתנוצצים זה לזה. זה בחינת זיווג שזה מקבל הארה מזה וע"י הזיווג של התנוצצות הנשמות שבמחשבתו נבראים נשמות גרים, כי נשמות הגרים הם נשמות חלק שהיו בהר-סיני וחלק נבראו מחדש.

גם הפושעי ישראל כל זמן ששם ישראל נקרא עליו כי נקרא פושעי ישראל נמצא ששם ישראל נקרא עליו מאחר שנקרא פושעי ישראל

אע"פ שחטא ישראל הוא (סנהדרין מ"ד) יש לו אחיזה ושורש במחשבה עליונה וע"י ההתנוצצות התנוצץ גם שורש נשמתו בין שאר השורשים ומגיע הארה לזה הפושע ישראל משורש נשמתו, וע"י הארה הזאת חוזר בתשובה,

וזה שאמרו חז"ל שלפעמים רואים תלמידי חכמים והבנים לא תלמידי חכמים אז זה עונש שהם לא מכוונים להאיר בנשמות.

וזה שאמרו חז"ל (נדרים פ"א) מפני מה ת"ח אין ביניהם ת"ח מפני שלא ברכו בתורה תחילה.

כשאנחנו לומדים צריכים לכוון שעם כל אות, להאמין שעם כל אות שמוציאים מהפה לשם שמים, עכשיו חוזר מישהו בתשובה, עם כל אות ואות, ולכן מפני מה ת"ח אין ביניהם ת"ח, מפני שלא ברכו בתורה תחילה, כי אנחנו צריכים לכוון בכל אות להאיר בלימוד תורתו בשורש הנשמות, היינו במחשבה תחילה, כי שם שורשינו נמצא כשמביא הארה וברכה לתוך תחילת המחשבה, אז על ידו מתנוצצין ומתברכין הנשמות, כשממשיך נשמה לבנו אז אם אדם יזכה ללמוד תורה לשמה, אז הוא ימשיך נשמות גבוהות מאד לבנים שלו, כי להמשיך נשמות לילדים שהילדים ירצו ללמוד, יש לך 14 ילדים שכולם ירצו ללמוד תורה שיהיה להם חשק ללמוד תורה, ששום ילד לא יהיה נכשל, לא יהיה לו קשה, לא יהיה לו קשה לקום בבקר, אז הכל תלוי בלימוד תורה לשמה, שלומדים לשמה ומכוונים עם כל אות להמשיך נשמה בהירה לבן. עם כל אות להמשיך נשמה לגרים ולכל בני ישראל, ועי"ז נבראים נשמות חדשות לגמרי, ע"י הצטרפות האותיות, בצרופי האותיות נבראים נשמות חדשות לגמרי

אז שורשינו זה באותיות התורה, נמצא כשמביא הארה וברכה לתוך תחילת המחשבה ועל ידו מתנוצצין ומתברכין הנשמות, נמצא כשממשיך נשמה לבנו הוא ממשיך, נשמה בהירה וזכה ואז הוא יזכה ע"י לימוד תורה לשמה, ולכוון בשורש הנשמות ועי"ז גם בנו יהיה תלמיד חכם, אבל כשאין מאיר ומברך את ההתחלה, ע"י לימודו אז כשממשיך נשמה לבנו הנשמה היא בבחינת (שיר השירים) "אני ישנה" ואינה מאירה, מפני זה לא יהיה בנו תלמיד חכם, אני ישנה ואינה מאירה אז יש לו בן ישן "א פאשלאפינע קינד" הוא לא רוצה לקום בבקר, הוא לא רוצה ללמוד, צריכים כל הזמן מוטשען מוטשען לעשות לו מוטשען שיסכים ללמוד קצת, א פאשלאפינע נשמה כל הזמן נרדם א פאר שלאפינע נשמה, כי הוא (האב) למד ג"כ פאר שלאפען, כמו שהוא למד פארשלאפען אז ככה גם הילדים שלו פאר שלאפענע.

אם הוא לומד בחיות בהתעוררות לשם שמים והוא מכוון לעורר בשורשי הנשמות אז הוא מחיה את כל העולמות, יורדות נשמות ערניות נשמות עם חיות נשמות עם התלהבות לה', אם הוא לומד פארשלאפען אז הכל נהיה פאר שלאפען, אז גם הילדים שלו נהיים פאר שלאפען הכל נהיה פאר שלאפען אדם צריך ללמוד עם חיות עם שמחה תורה לשמה, אז לכן אני ישנה אז אם אדם לומד פאר שלאפען אז גם כן הילדים שלו נהיים פאר שלאפינע לכן כשממשיך נשמה לבנו היא בחינת אני ישנה ואינה מאירה לכן אין לו בן ת"ח מפני שלא ברכו בתורה תחילה, היינו שורש הנשמות בבחינת ישראל עלה במחשבה תחילה .

אבל מה צריכים שפלות ממדבר מתנה, שישבר גאוותו, להאמין שכולם צדיקים, ארבע בחינות שפלות כי צריך להקטין את עצמו לפני גדולים, להאמין בכל האדמו"רים ובכל הצדיקים ובכל הראשי ישיבות להאמין לא לחשוב אם אני ברסלב אני יותר חכם ממישהו, להפך אני ברסלב אז אני הכי פחות מכולם, להאמין שאני הכי פחות מכולם, מדוע התקרבתי לברסלב כי בשום מקום לא הצלחתי אז התקרבתי לברסלב, אבל אם אדם מאמין שהוא הכי פחות מכולם הכי פחות מכולם, ולהקטין את עצמו לפני גדולים ממנו, ולפני בני אדם כערכו ולהאמין שכולם יותר צדיקים ממני.

ולפעמים שהוא בעצמו קטן שבקטנים וכמה שהוא יותר קטן הוא יותר קטן ממה שהוא חושב, וכמה שהוא יותר קטן הוא יותר קטן ממה שהוא חושב, וצריך להקטין את עצמו ממדרגת עצמו וידמה בעיניו שהוא למטה ממדרגתו, בבחינת (שמות ט"ז ) "שבו איש תחתיו" מה זה שבו איש תחתיו יש שתי מצוות של שבת בתורה "שבו איש תחתיו" מצוה אחת, "ולא תבערו אש בכל מושבותיכם" לא תבערו אש אומר הזוהר זה הכעס ושבו איש תחתיו זה הולך על שפלות 'תחתיו' מתחתיך כמה שאתה חושב שאתה נמוך אתה עוד יותר נמוך.

הגמרא בראש השנה מביאה בחריש ובקציר תשבות מחלוקת ר"ע ור"י לגבי שבת בחריש ובקציר תשבות אם זה הולך על שבת אז לא תבערו אש - זה הולך על כעס לכן התורה כותבת את זה הזוהר אומר בויקהל שמי שנופל בכעס הוא מדליק את אש הגיהינום אין אש גיהינום בשבת אפילו למחלל שבת אין אש גיהינום. אז מי מדליק את אש גיהינום בכל זאת? זה אלה שנופלים בכעס. אז הם מדליקים את אש הגיהינום לרשעים שחילולו שבת. אם לא, אז גם אותם לא היו שורפים - כי ה' מכבה את האש, אז מי שנופל בכעס אז הוא מדליק את האש. אז בחריש ובקציר תשבות ר' עקיבא אומר אין צריך לומר חריש שביעית [וכו' עיי"ש], ר' ישמעאל אומר זה מדבר באמת על שבת מה חריש רשות אף קציר רשות וזה בא לחדש את קציר העומר… בחריש ובקציר תשבות, רק חריש וקציר של רשות אז יש בו רמז לעוד שתי מלאכות, אבל הרמז הזה בא כדי להכשיר את העומר בשבת, להגיד לך שעומר שהוא מצווה … אז הוא לומד את זה מיום הכיפורים … מחול על הקודש, אבל מה שהתורה רק מזכירה 'שבו איש תחתיו' כל ל"ט מלאכות אותם היא לא מזכירה בכלל ואילו אצל רבקה התורה חוזרת וחוזרת וחוזרת, וכל הל"ט מלאכות התורה בכלל לא כותבת את זה, היא לא כותבת את הל"ט מלאכות - רק 'לא תבערו אש' היא כותבת ורק 'שבו איש תחתיו' שזה רק הענין של תחומין, שתחומין זה מדרבנן, תחומין זה בכלל לא דאורייתא אין תחומין דאוריתא כתוב 'שבו איש תחתיו' זה היה הוראת שעה לא לצאת מחוץ למחנה לא ללקוט את המן, זו היה הוראה כדי לא ללקוט את המן, ויש דעה שמדאורייתא בכלל בכלל אין תחומין יש כזו שיטה אפילו 12 מיל לא, שום דבר לא, יש שיטה,

אז יוצא שהתורה היא רק מזכירה לנו "לא תבערו אש" זה למ"ד אחד ללאו ולמ"ד אחד לחלק ובחריש ובקציר תשבות לפי ר' ישמעאל שזה ג"כ בא להתיר את קצירת העומר.

אז 'שבו איש תחתיו' והר תבור כמה הוי ? ארבעה פרסי, כי אדם צריך להקטין את עצמו לפני הגדולים לפני גדולים שבגדולים ולפני קטנים ולפני בינוניים וכמה שהוא יקטין את עצמו הוא צריך לדעת אני יותר קטן מכולם! יותר קטן מכולם אני הכי קטן מכולם!

אנחנו חוזרים עכשיו לתורה ק"א אנחנו מדברים על תורה בעיון, אז אומר רבינו שאדם צריך ללמוד תורה בעיון וצריכים להבחן וכשילמדו תורה בעיון אז ממילא כבר יהיה הכל יבין חכמת התורה, יהיה פרנסה, יהיה כסף, יהיה שפע, מי שרוצה באמת לעזור לישיבה שירשם אצל טיקולסקי מי שרוצה באמת ללכת עכשיו בחודש הזה להתרים אנשים בצורה מסודרת אז שירשם אצל טיקולסקי, טיקולסקי יארגן את זה, ככה אנשים סתם נוסעים את כל הארץ יש להם סיבה לנסוע את כל הארץ, שתהיה נסיעה מסודרת, כמה הוא אוסף, כמה הוא מביא, אם אדם רוצה באמת לעזור שנוכל באמת לשלם את המשכורת כמו שאמרנו,