תפילה לפסח

תפילה לפסח נכתבה על-ידי הרב אליעזר ברלנד שליט"א

רבונו של עולם, מחיה מתים ברחמים רבים, אלקים חיים ומלך עולם. רחם עלינו, החיינו והקימנו, קדשנו וטהרנו מטומאת מת, שהיא אבי אבות הטומאה, ונזכה על ידי זה לקבל את חג הפסח הקדוש זמן חרותנו בקדושה נוראה ועצומה, עד שיהיה נכנע ונתבטל חכמת הטבע שמשם אחיזת הסטרא אחרא, ונזכה להאמין בנסיך הקדושים, ביציאת מצרים ובקריעת ים סוף, נאמין שהכל מתנהג בהשגחה נפלאה בלי שום דרך טבע כלל שהכל מתנהל באופן שיתגלה יחודך ואחדותך בעולם, ואז תעשה עמנו נסים ונפלאות לטובה, תוריד שתי דמעות לים הגדול ותעשה סוף וקץ מכל העכו"ם הרודפים אותנו. שיר חדש נשיר לך על גאולתנו ועל פדות נפשנו, שיר של השגחה שיר של נפלאות.

אנא ה’, רחמן מלא רחמים, חסדן מלא חסדים, חושב מחשבות לבל ידח ממנו נדח, אשר מחשבות לבו לכל דור ודור, אתה התקנת לנו לילות סדר, פסחים וזבחים, למען נזכור כי פדיתנו מטומאת עוונותינו ונשאתנו על כנפי נשרים והולכתנו בעמוד אש וענן. רחם עלינו בכחו הגדול של משה רעיא מהימנא ובכח כל הצדיקים האמיתיים שהם בבחינתו, גלה לנו את הנסים והנפלאות שאתה עושה עמנו בכל דור ודור, זכנו בלילה זה שגומרים בו פעמים את ההלל שיתגלו בפנינו נסיך ונפלאותיך שאתה עושה עמנו בכל שעה ורגע.

מלא רחמים, גדול העצה ורב העליליה, אדון הנפלאות, עשה כנפלאותיך ותן כח לצדיקיך הגדולים והנוראים, גם בדור הזה, ובפרט בחג הפסח הזה, לעשות עמנו נסים ונפלאות, כאשר עשית עמנו במצרים, תן להם כח להחזירנו כאבותינו בתשובה שלמה, שמע קולנו כאשר שמעת זעקתם ונאקתם של אבותינו במצרים, וזכנו גם אנו כמותם בזכות הצעקות והזעקות השוועות והנאקות לתשובה שלמה ולדבקות אמתית בך, זכנו להכיר שאין עוד מלבדך, וכשם שהבאת על אויביהם את עשרת המכות וקרעת להם את הים, כן תקרא גם לנו דרור, תפדנו גם אנו מאויבינו ותוציאנו מאפלה לאורה. כי אנו מאמינים באמונה שלמה, שגם כעת בדור שכזה אתה יכול לעשות נסים ונפלאות כמו שעשית עמנו ביציאת מצרים, בכח הצדיקים האמתיים שהם בבחינת משה הנמצאים בכל דור ודור, כי אם היינו מוצאים אותם ושומעים בקולם, הרי מיד היינו נושעים בנסים ובנפלאות עצומים ובמוראים גדולים, והיה מקים בנו הפסוק "כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות", כי אתה כל תוכל ולא יבצר ממך מזימה ואתה עושה נפלאות גדולות עד אין חקר נסים ונפלאות עד אין מספר.

אנא השם "עושה ארץ בכחו, מכין תבל בחכמתו, ובתבונתו נטה שמים", "הנותן בים דרך ובמים עזים נתיבה", בדעתך תהומות נבקעו ובגאותך שחקים. אתה הוצאתנו בחג הפסח הקדוש והנפלא הזה מכל המצרים במסות באותות ובמופתים, במלחמה ביד חזקה ובזרוע נטויה, בעמוד ענן יומם ובעמוד אש לילה, מה רבו מעשיך ה’, רבו נפלאותיך בכל הדורות, "נפלאותיך ומחשבותיך אלינו אין ערוך אליך, אגידה ואדברה, עצמו מספר", איך אשא פני אליך ביום קדוש ונורא זה, איך ארים ראשי מול גודל חסדיך, אשר גמלת עמי מיום שהאצלת נשמתי והעברת אותה דרך כל מיני עולמות, כדי לזכותני להגיע לתכלית הנצחי, להגיע להשגת פנים בפנים, כמו שהבטחת את משה עבדך "בהוציאך את העם ממצרים תעבדון את האלקים על ההר הזה", כי כל תכלית יציאת מצרים, למען נקבל את התורה הקדושה. באותות ובמופתים, בקולות וברקים עלינו נגלית ובקול שופר עלינו הופעת, פנים בפנים עמנו דברת, ודבריך שמענו מתוך האש, וכל העולם כולו חל וזע מפניך, מיציאת מצרים ועד מתן תורה. ועתה בהתקרב הלילה הקדוש הזה ליל הסדר רעוא דרעוין, אני עומד נרעש ונפחד מול עצמת חסדיך ופלאיך המתחדשים בכל דור ודור ובכל שעה ושעה, וכל עשתונותי ומחשבותי נסערים עלי, כי בו נשפעים כל המוחין, ובו אוכל לקבל תבונה חדשה ודעת נכונה לעבדך באמת ביראה ובאהבה, בו אוכל לתקן את כל חטאי ועונותי, לבער את החמץ מכל גבולי ולהסירו מלבי בתכלית השלמות שאין שלמות אחריו, כי אפשר לזכות בלילה זה לתקון חטא עץ הדעת בשלמות ולבטל את גזרת המיתה מן העולם.

רבונו של עולם, אן לי פתחון פה לעמוד לפניך, בוש ונכלם אני מול הדרת קדשך, כי כבר עברו עלי לילות סדר ללא שום התעוררות ויצאתי מהם ללא שום התעלות, לילות שבהם כבר יכולתי לזכות לכל המעלות ואף לתחית המתים. אנא רבונו של עולם, בעל הרצון, בעל הרחמים, אחד יחיד ומיוחד, הבורא לילה זה עוד קודם הבריאה, והמוריד בו בכל שנה טל של תחיה, טל שבורך בו בעת הזאת בחיר האבות, טל שכל עיני יושבי ארץ אליו מיחלות, אנא רחום וחנון מלא רחמים, השקיפה עלי בחמלה ממעונים, ביום בו כפלים לתושיה למעונים, ביום שאתה מוריד טל של תחית המתים.

אנא ה’ אלוקי קדם מעונה, מכונן שמים בחכמה, מכין תבל בתבונה, בדעתו תהומות נבקעו, ובגאותו שחקים, עושה מלאכיו רוחות, משרתיו שרפים, יראתו על שנאני שחק, שלוחיו אראלים, מה יעז אנוש שוכן רמה, להכנס לליל סדר ללא ערוך תחינה, איך אשא פני מול הדרת קדשך, איך ארים ראש מול אין סוף חסדיך, אשר גמלת עמי, מיום שהאצלת נשמתי, והעברת ברוב דרכים לזככה לעבודתך, שוכן שחקים, הושיעה נא, רחום וחנון המרחם לבלי סוף, בהתעטף עלי רוחי לפני גולה עמוקות, אתה ידעת את כל לבבי, ידעת כי בפני הלילה הזה אני נרעש ונפחד, לבי הומה בקרבי, כי בו פתחת לכל בני ישראל את כל הרקיעים, בו ברכת את בחיר האבות בטל תחיה ממרומים.

אין לי פתחון פה לעמוד לפניך, בוש ונכלם אני מול רוממות הדרך, על שהחמצתי לילות הנמשכין מעתיק דעתיקין, סתימא דכל סתימין, רעוא דכל רעוין, לילות שאם בהם היינו מתעלים, היינו כבר זוכים לתחית המתים.

אנא רבונו של עולם, בעל הרצון בעל הרחמים, אחד ומיוחד, בראת לילה זה עוד קודם הבריאה וטל של תחיה בו אתה מוריד בכל שנה, רחום וחנון מלא רחמים, השקיפה עלי בחמלתך, ביום שאתה מפליא תושיה לבריותיך, ביום שאתה מוריד טל להחיות עולמך.

אנא, אבי, אב הרחמים, משכנו כולנו לעשות רצונך ברצון עז, בכסופים אמתיים, בתשוקה גדולה, עד שתכלה נפשי בלילה הזה לרוץ אחריך, נכספה גם כלתה נפשי לחצרותיך, שארי גם בשרי יכמהו אליך, לבי ובשרי ירננו אל אל חי, ביום זה יעלוזו כליותי, כל רמ"ח איברי ושס"ה גידי, ביום שבו מגלותי תמשני, ובגוף קדוש מגן עדן תזכני, כאשר זכה רעיא מהימנא כשאל בניך שלחתו, כאשר שבה אז כבשרו, נהפך לבו לב בשר אליך, ונמשך כמים אחריך, עד אשר עלה לקבל תורתך, עלה אל היכלות קדשך.

אנא ה’ אלקים צבאות, עושה גדולות ונפלאות, גדול העצה ורב העליליה, המוריד בלילה זה טל של תחיה לכפר על כל עונותינו ולהשיבנו לעדן של מעלה אל מקור חיינו, אנא רחום וחנון, מי יתן ונרבה תחנון, בלילה שאדם הראשון לבניו קרא, גילה להם סודו בחיל ורעדה, ביום שבו יורד טל של תחיה, שאפשר בו לבטל את גזרת המיתה: אנא בנים רחומים ואהובים, אשר כזוהר הרקיע מזהירים, אנא חוסו גם עלי גם עליכם, ועל כל הדורות העתידים לצאת מכם, אנא הקריבו קרבנותיכם בסלודים, ושפכו כמים לבבכם לפני דר שוכן מעונים.

רבונו של עולם, אל רחום וחנון, שעה לעבודת עמך ותפילותיהם, ביום בו הקריבו קין והבל קרבנותיהם. קין באש להבה, רעש וסערה, הביא מפשתן שורש הגבורה, להוריד באש זרה את השכינה מעליונים, לגלותה התכון מחביונים, אך לא כן הבל אחיו לצרה בבכי ובתחנונים, כמים לב שפך בשלמות רצונים, ברעד ואימה קרב אל אבן השתיה, אולי יצליח להעלות עולם מתהום של נשיה. קרבנו עלה מיד לפניך לרצון, כי אתה אוהב הפנים לא החיצון, לבו הנכנע והשפל היה יקר בעיניך, יקרה גם נפשו אותה רצה להקריב אליך, פתחת לו כל הרקיעים, גלית לו אוצרות מטמונים, אך כשהציץ ונפגע ועלתה נשמתו למרומים, נדחה התיקון לעוד אלפי שנים. ועתה, אבינו אב הרחמים, תן לנו לב נשבר לב חמים, משכנו אחריך, הסתירנו בצל כנפיך, תן בנו מסירות נפש לעבדך עד כלות הנפש, האר לנו דעת, פתח לנו עינים, כיצד לערוך ליל סדר ביראת שמים, למדנו להתחנן ולבכות בכפלים, עד אליהו הנביא נראה עין בעין.

ליצחק נתת שני בנים, כהבל וקין היו מזהירים. אחד היה איש תם יושב אהלים, ואחיו איש שדה צד חיות וצפרים. אנא אב רחום יצחק לפניך התחנן, עזור נא לי בשני בני עולם לתקן, אחד הוא מאיר כשמש כאור שבעת הימים, שני לו שוכן בתהומות בתחתיות במחשכים. נפשו נשא יצחק לפניך בתחינה, שוכן שחקים הושיעה נא, כל הנסתרות והנגלות אתה יודע, כי כל כונתי לתקן העולם ולהושע. להרים את שני בני כחמה וכלבנה, עד נביא בלילה הזה את הגאולה. הִרבה יצחק תפלתו בליל שמורים, בבכי ובתחנון קול הרים, בליל סדר שהוא כליל כפורים, חפץ לתקן עולם בגדיי עזים בסוד שעירים, לתקן את כל חטאי הדורות, לזבול לעלות, ובית מקדש לבנות, "בנׁה בניתי בית זבול לך", בית בנוי נמצא בזבול עולמך, "שמש ירח עמד זבלה", גם עשו יתקרב יהיה איש מעלה. אנא ה’ עשה עמו פלאים, פתח לו את כל הרקיעים, התגלה אליו מן השחקים אל התהומות, ויראה שיחיד אתה בכל העולמות, אין עוד בלתך מסוף העולם ועד קצהו, האר אליו פניך רצהו, לא יעבור אפילו כקוצו של יוד על רצונך, ידע כי אין זולתך.

כך יצחק נשא את תפלותיו, כך נשא בכיותיו, זעקותיו ושאגותיו. ויצא יצחק לשוח בשדה, את כל לבו שפך לפניך כשה, אנא רחום, תהיה כעת עת ישועה, השיבנו לגן עדן כבתחילה, למקום שמשם אני בא, אנא, ישוב כל העולם בתשובה, אני ובני יעקב ועשו, ישוב כבן חכם גם רשע, כולם ישובו יחדיו ונושע. זכני בלילה זה לחדש נעורי, עם כל העולם יחד עם בני, להעלות את בני לרקיע של זבול, נוריד ממרומים בית מקדש בנוי. שאגותיו אז נתכו כמים, לפני רוכב ערבות שוכן שמים, "שא נא כליך", אמר לעשו, הראה לו כלי המקדש, בנין בנוי הלילה נוריד ממרומים, צודה לי ציד עשה מטעמים, ובליל הסדר כביום הכפורים, נקריב קרבנות ונשלח שעירים. אנא רחום ברוב רחמיך, כך יצחק תחינתו שטח לפניך, קבל לרצון כל כונותי, ולגן עדן נכנס אני ובני. עשו הלך חיש מיד, אך חש להביא מכל הבא ליד, להכשיל אביו במאכלות אסורות, למען ישיג אך ברכות ארציות.

היתה אז עת צרה ליעקב, כמעט היינו כצאן אבודות, אך אתה ברחמיך חסת על בנך בכורך, לרבקה ברוח הקודש יעצת סודך, לך נא אל הצאן צותה בתבונה, לתקן חטא אדם הראשון התכונה, שני גדיי עזים יהיה קרבנך, הכל יכופר וכשמש מאורך, לאור עולם בכסא כבוד שמך יוחק, ולעד לא עוד תורחק, מפי צדיק תבורך בטל תחיה, אכן נמצאה תושיה.

בפיק ברכים ניגש יעקב בנך בחירך, לערוך ליל הסדר כרצונך, שני מלאכים לווהו מימינו ומשמאלו, כי מרוב שפלות כדונג נמס לבו, מי אני ומה אני כי אתברך מפי עליון, מה אני ומה זכותי בטל מצור חביון, בחזק ואמץ אותו אמו ברכה, אכן תזכה לטל שמים לטל של תחיה.

ואז התעטף יעקב בבגדי אדם, מגן עדן, התבסם כל היקום מריחות של גן עדן, עלץ לב יצחק בתפלותיו שהתקבלו, כי אכן לגן עדן נכנסו נתקבלו, אב ובנו באו שם יחדיו בצל ה’ לחסות, שתו שם אף ארבע כוסות, שתו מן היין המשומר, אכלו מן ושור הבר. כבגן עדן לפני החטא, נפתחו הרקיעים, וטל של תחית המתים, על ראשיהם כרביבים.

אוי לנו, רבונו של עולם, כי אין אנו מרגישים וחשים את קדושת החג הנוראה, את הנועם העליון הממלא את כל הבריאה, כי אם היינו רועדים, חלים וזעים, מלילות סדרים, כמו מליל יום הכפורים, היינו טועמים במצה טעם מן, ובארבע הכוסות, יין המשומר, טל של תחיה היה יורד ממרומים, וכבר היינו זוכין לתחית המתים.

אך יצוא יצא יעקב, ועשו כבר נכנס, זעק בחפזה בנך בכורך עשו, "ויחרד יצחק חרדה גדולה עד מאד", מי הוא זה אפוא המגיש לי מכל, בגן עדן של מעלה יחדיו ישבנו, ומן ולויתן ביחד טעמנו, ריחות של גן עדן אותנו הקיפו, וטללי תחיה אותנו הציפו. ויצעק עשו צעקה גדולה ומרה עד מאד, לא נשמעה כמוה מיום הוסד עולם ומלואו, אף לא מרדכי זכה לכזו, אך זעקה גדולה ומרה אבל לא שכזו.

אנא שוכן מעונים ושחקים, כמה כבר אנו זועקים ובוכים, דורות על דורות כבר אלפי שנים, אנו נשחטים נטבחים, במיתות משונות מומתים, וכשה לטבח מובלים, ועדין לא זכינו לבטל אותה צעקה, שבעטיה אנו עדין ברוב צרה וצוקה, מתי כבר נזכה גם אנו לזעוק זעקה גדולה ומרה, על אבוד לילות סדר על אבדה כה רבה, גרועים אנו מעשו אלפי פעמים, כי על אבדן אורות כאלו איננו זועקים, נבטוש ראשנו בקירות ובכתלים, על שאבדנו אוצרות כה יקרים, אורות וטללים, של תחית המתים, לויתן ושור הבר, טעם המן ויין המשומר.

רבונו של עולם, מלא רחמים, אתה יודע שאנחנו בעצמנו אשמים בכל הגלות הארוכה, כי אין אנו מתעוררים ומקיצים, אף על פי שאתה מנסה לעוררנו ולהקיצנו משנתנו ונותן לנו לילות שמורים, שבהם אנו עולים לעולם האצילות לעולם החרות, חרות ממלאך המות, חרות מיצר הרע. כי אם היינו נעורים כבר יכולים לזכות לנועם העליון לנועם הגאולה לנצח נצחים, כי כמה לילות פסחים קדושים וטהורים וחגים וימים טובים שלחת לנו מיום ביאתנו לעולם, ומיום הִוצרות נשמתנו, העליתנו לעולמות עליונים, לעולם האצילות, והאצלת עלינו מזיו נועם אורותיך הקדושים, ואנחנו כעשו הרשע שאף על פי שרצה אביו להעלותו עד רקיע זבול בסוד "שמש ירח עמד זבלה", עדין הקשה ערפו והלך לצוד ציד להביא, והסכים בלבו להכשיל את אביו במאכלות אסורות. אבל, מה אעשה אבי שאני גרוע ממנו, כי כשעשו חזר מצידו וראה את כל האורות הנפלאים שהפסיד, "ויצעק צעקה גדולה ומרה עד מאד… וישא עשו קולו ויבך", ואני בעונותי הרבים, לבי שומם בקרבי ואיני מזדעזע מן האבדה הנוראה. כבר אבדתי לילות פסח נפלאים, שבהם העלית אותי לעולמות עליונים, ואני עשיתי עצמי כלא חש וכלא מרגיש, עשו הרשע זעק זעקה גדולה ומרה עד מאד, שכמוה לא היתה מזמן בריאת העולם, זכה עשו להרגיש את גודל ההפסד של אורות הפסח הנפלאים המסוגלים לתקן אפילו אותו, וזעק זעקה שעדין לא נתבטלה, גם בזעקתנו כל הדורות. אויה לי כי גרוע אני מעשו, כי כבר הפסדתי רבבות אורות של לילות פסחים ועדין איני זועק ואיני צועק, עדין איני מרגיש שום צער. העליתני לעולמות נפלאים ונעלים, ואני בשטות דעתי חזרתי משם נעור וריק, ואף את הימים הקדושים של ספירת העומר החמצתי, הימים המשיבים את האורות הללו בעבודה של יום יום בישוב דעת נפלא, לא נהגתי בהם כבוד, הפסדתי תורה ותפלה וקדושת הספירה, עד שאיני יודע בכלל היכן אני בעולם, איני יודע כלל אנא אני בא.

אבל חסדי ה’ כי לא תמנו כי לא כלו רחמיו, כי בכל שעה ורגע אתה מחדש עצות חדשות ונפלאות כיצד לזכות לכל האורות שאתה מוריד לנו בכל יום ובכל שעה. זכני, אבי אב הרחמן, אשר עוז וחדוה במקומך ואין עצבות לפניך כלל, עזרני והושיעני ברחמיך הרבים שאזכה לשמח עצמי בכל עת תמיד ותלמדני דעת, דרך עצה ותבונה תודיעני, באופן שאזכה לרחק תמיד את העצלות והעצבות מכל גבולי, לא אתן להם לגשת ולהתקרב אלי כלל ולא לאחוז וליגע בי חס ושלום, רק אתגבר בכל עוז להמשיך עלי שמחה עצומה שאינה פוסקת אפילו לרגע קט, ובפרט בליל הסדר שהוא שורש כל המוחין של כל השנה כולה, אגילה ואשמחה בך ובישועתך הגדולה ובנפלאותיך וחסדיך הרבים והעצומים, אשר עשית עמדי ואשר אתה עתיד לעשות עמי, כי בחסדיך הנפלאים והעצומים אתה מזכה אותי גם השנה מחדש, בליל הסדר ובימי הפסח הקדושים, ומחדש אתה מוריד לי את כל האורות העצומים והנפלאים היורדים בכל שנה ושנה ביתר שאת וביתר עוז. אשמח ואגיל בכל עוז בכל החסדים המתחדשים בכל עת ורגע, והימים הראשונים יפלו ויהפכו לכלים של ענוה ושפלות, באופן שנוכל דוקא על ידם לקבל בשנה זו את אורות הפסח בחדוה עצומה ובישוב דעת גדול. "חבלים נפלו לי בנעימים אף נחלת שפרה עלי" – כל החובלים יהפכו לנעימים, כל הירידות לעליות, כל העוונות לזכויות, וכל ימי הפסח ולילות הסדר שאבדתי ישובו אלי באור חדש, באור יקרות, באור נפלא של ענוה ולב נשבר מתוך בושה ושפלות אמיתית. זכני ברחמיך הרבים להתגבר בכל עוז ותעצומות להיות בליל הסדר ובכל ימות הפסח אך ורק שמח בשמחה ובחדוה עצומה ואתגבר ואתחזק בכל עת להמשיך עלי השמחה הגדולה והנפלאה הזו תמיד, אזכה לשמח ולחזק עצמי בשמחה שירה וריקודים, עד שתגיע השמחה לרגלי, אקפץ אפזז ואכרכר בכל עוז, עד שיעלו כל בחינות רגלין למעלה, ויתקיים בנו: ומטו רגלין ברגלין – "ועמדו רגליו ביום ההוא על הר הזיתים" "והיה ה’ למלך על כל הארץ ביום ההוא יהיה ה’ אחד ושמו אחד".

אנא רחום וחנון מלא רחמים החפץ בתיקון העולם ואין חפץ בהשחתתו, האומר מעשה ידי טובעים בים ואתם אומרים שירה, חפץ אתה שבאורות חג הפסח נקרב את כל העולם אליך, ויקוים בנו: "והלכו גויים לאורך ומלכים לנוגה זרחך", והן זו היתה כונת יצחק להאיר בבניו בלילה שיורדים בו כל האורות ולהפכם לשני המאורות הגדולים. בעשו התקימה בחינה זו כנרמז ב"שנ"י גוי"ם בבטנ"ך" (גימטריא ז"ה רב"י יהוד"ה ואנטונינו"ס, שאמר מי יתנני מצע תחתיך לעולם הבא), ואילו יעקב זכה ממש להכנס אל אביו עם בגדי אדם הראשון, ועמו נכנסו ריחות גן עדן נפלאים (יעקב גימטריא גן עדן). וכמו שביקש עשו בלילה זה "הלא אצלת לי ברכה", ברכה מעולם האצילות, מעולם שאין חטא ועון נוגעים בו כלל, כן נבקש גם אנו להיות ראויים לברכות זכות מטל שמים מעולם האצילות.

אנא ברכנו כולנו יחד, אבינו אב הרחמן, כי אנו בני אברהם אוהבך, יצחק יחידך ויעקב בחירך, הרוצים לצאת מקליפת עשו באמת ובתמים, רוצים לבער כל חמץ ושאור מלבנו ולאהוב אותך אהבת אמת, אהבת תמים, ללא שום יצר הרע וללא שום רבב, אהבה טהורה שהיא דבקות אין סופית בך, אהבה ודבקות הנמשכים בלילה זה מעולם האצילות, שאין שום פגם בעולם שיכול לחצוץ בפניה. אך לאהבה זו, שזוכין לה בפרט בליל הסדר, אין מגיעין אלא על ידי שמחה ושירה, מחולות וריקודים, על ידי רוח שמחה ושירה שאינן פוסקות לרגע. לכן אנא זכני לשמחה עצומה ושירה נפלאה, לשמחה עצומה כזו שעל ידה רצית בלילה זה לעשות את חזקיהו משיח ולהביא את הגאולה השלמה. אנא זכני גם אני לשמחה זו שהיא שורש הגאולה השלמה.

אנא רבונו של עולם, רחום וחנון, שעה אל מנחתנו הדלה, קבל את תפילתנו הפחותה, כי אין בנו דעת להשיג עוצם הנפלאות שאנו מאבדים בחלוף הימים והשעות. ימים ולילות עברו עלינו עד היום בהבל וריק, ברוב עברות, ואתה מוכן להושיענו ממש בעת הזאת, בליל סדר זה להביא לנו תשורות, מתחת כסא כבודך לחתור לנו חתירות, לגלות לנו הדרת כבודך, להראות גם לנו שאין עוד מלבדך.

למענך אבינו עשה ולא לנו, חוס ורחם עלינו, כי איך יחל כבודך ולאחרים יותן, הושיעה נא, לבל כבודך יחולל, גלה לנו בליל שמורים זה למען שמך את כל כבודך, הורד לנו מטל שמים כליעקב בחירך.

אנא רחום וחנון פתח לנו אזנים, לשמוע את הימים טובים הקוראים לנו בכפלים, בעשרת המכות ובקריעת ים לגזרים, בענני כבוד ענן ואש היותנו מוקפים. בהכרזתם בצעקתם מקראי קודש קראתם, קוראים מכריזים וצועקים, כי אין עוד בלתך אלקים, קוראים ומכריזים מאותתים ומרמזים, כי גם בדורותינו אתה מוכן להלחם למעננו להכות כל מיני פרעונים, ולנגפם בכל מיני מכות וזיקים, לקרוע לנו את כל המימות ואת כל הרקיעים, ולגלות לנו שאפס מבלעדיך אלקים, לגלות לנו כיצד לעבדך, כיצד להרקיע שחקים, כאליהו ברכב אש למרומים, כיצד לתקן אש זרה, כיצד להכניע רוח סערה. חטא נדב ואביהו בא לתקן, סערתם למתן, במלחמת קודש הגבורה, לתקן אישם אש זרה, לרצון להפוך רוח סערה.

רבונו של עולם, אף כי מלאכים ושרפים עומדים לשרתך באימה, אבית תהילה מקרוצי חומר ורימה, למדנו גם אנו אל רם ונשא, כי אין זולתך, נלמד בלב נכנע ושפל וברוח נמוכה, לתקן פגמים ועברות, עד נזכה להשלים גם פגמי הדורות.

לילות סדר אתה מחדש לנו בכל שנה ושנה, לחדש נעורינו להרבות בבכיה ובתחינה, להיכנס לשמחה וחדוה אמיתית, לא מתוך התלהבות חיצונית ורגעית, לא מתוך רוח סערה, ולא מתוך להבות אש זרה, למדנו לתקן בלב נכנע בשברון, חטא השקולים כמשה ואהרן, חטא נדב ואביהו, אשר אש זרה הקריבו. הורנו, כי אפילו גדולי עולם שגו בסודה, למדנו והדריכנו, פן לא נדע דרך עבודה. בראש חודש ניסן בהקימך משכן, רצו לגלות אורות נעלמים, האור שנגוז אור שבעת הימים, נעשה אז הפגם הקלקול, ביום כבריאת שמים וארץ שקול, ביום שנטל עשרה עטרות, רצו לחדש העולמות. ובאשר משורש קין היו נדב ואביהוא, זה בזה לא נכללו, גם רשות לא נטלו. באש של גבורה איש מחתתו הביאו, בסערה של אש גם בתים לא הקימו, מיום ליום שחקים הרקיעו, לפסגות נעלות הגיעו, עד אשר נתגלו בפניהם סודות ופלאים, נפתחו להם כל הרקיעים. כמשה ואהרן בקודש התקדשו, באש סערת קודש לפני ולפנים התקרבו. גדולים הם ממך – אמר משה לאביהם, אך כעת יתקן אשם נכד אביהם.

פנחס אליהו לתקנם נצטוה, באש אשר יוריד משמים ביראה באהבה. אך תחילה ציוה לעשות תעלה, חפירה עמוקה, שוחה רחבה, כי תחילה יש להקדים רוח נמוכה, לב נשבר ונפש שפלה מדוכדכה, מאלישע בקש על אצבעותיו ליצוק מים, אשר נמשכו מאצבעות אריך אפים, אצבעותיו נטפו נזלו מים, כי אליהו הויתו אך מים. מים של התבודדויות, מאות שנים של שאגות ובכיות, יומם וליל שפך לבו כמים, לפני בורא שמים. נמס לבו כמים עד שהפך גופו ללפיד שמים, אשר נבראו מאש ומים. אך ידע אליהו כי קדמו המים לאש ממרומים, כאשר ידעו משה, אהרן וגדולי החכמים. מים יש להקדים לאש של שרפים, לתקן עולם ומלואו אך בבכי בתחנונים, להמיס את הלב ואת כל האברים, להפכם למים מהלכים למים נוזלים, להכניע כל רמ"ח אברים ושס"ה גידים, לבל ישאר שמץ גאות, שום נקודה של ישות, רק אהבה ואחוה שלום ורעות. כל הלבבות תלכנה מים, אף עינים ורגלים ואצבעות הידים, וכשאצבעותיו של אליהו הפכו למקור של מים, רק אז ירדה אש משמים, לחכה התעלה ואת כל המים, ועם ישראל רעד וזעק – יש ה’ בשמים. שחקים ושמים שבראת מאש ומים, לשם צדיקים עולים בכל רגע אפילו פעמים. אך את סודם אליהו לנו לוחש, בהקדימו מים לאש. זכני להיות כתולעת בתוך תעלה, לשפוך לב כמים בתעלה, לחנן פני שוכן מעונה, לזכות למעלה.

יושב שחקים, שוכן רקיעים, רוכב ערבות המוקף חשמלים, הורנו את דרך העבודה האמיתית, את הדבקות בך את היגיעה התמידית, עד שנתקן חטאי קדמונים, אשר בהם אף אנו שוגים.

אבינו, אב הרחמן, רחום וחנון, אשר לרחמנותך אין סוף וקץ, והיא נגלית לעין כל בכל רגע ורגע, חננו מאתך דעת בינה והשכל, כיצד להמשיך את גודל חסדיך האין סופיים, כיצד להמשיך את גודל רחמיך אשר אין יכול לחצוץ בפניהם שום חטא ועוון של השבים לפניך בכל לב, של העוזבים באמת את דרכיהם ומתחרטים חרטה עמוקה מעומקא דליבא, על מעשים רעים, הסתכלויות אסורות ומחשבות פגומות, עד שלבם נמס בקרבם בבחינת "היה לבי כדונג נמס בתוך מעי" תן בנו כח להתודות באמת מעומקא דלבא עד אשר ימסו כל העמים וכל הגוים חרב יחרבו, אנא המס את לבנו הגאה וירבה להתודות לפניך ולבטל את כל הצרופים הנוראים והאיומים של הגזרות הקשות, שאנו בעצמנו מצרפים ומכתיבים, שאני בעצמנו חוקקים אותם באויר העולם על ידי צרופים של עברות וחטאים, על ידי צרופים של מחשבות רעות ופגומות רחמנא לצלן. אנא רחום וחנון, למדנו כיצד לשנות את כל הצרופים האלו ולהפכם מצרופים רעים לצרופים טובים, למדנו כיצד להמיס לבנו בקרבנו, עד אשר יקוים באויבינו הפסוק "כהנדוף עשן תנדוף כהמס דונג מפני אש יאבדו רשעים מפני אלקים".

רבונו של עולם, אנא זכנו להיות כאותם שנים מששים רבוא שאחזו בכל כחם במשה רבנו עלו השלום והלכו אחריו למקום ציה ושממה נחש ועקרב וצמאון אין מים, כשמשארותם צרורות בשמלותם על שכמם, זכנו להיות כאותם שזכו שנבקע להם הים, ונגלית אליהם כגבור ואיש מלחמה, בסוד שרביט הזהב שנתגלה ביום ראשון של פסח, שהוא הארת הגבורות המכלה את הרשעים (סוד לאה, סוד משיח בן דוד), שלמענו נכנסה אסתר המלכה ביום ראשון של פסח, כמשה לבית פרעה, ושמעה את התשובה הנפלאה "מה בקשתך עד חצי המלכות וינתן לך", זכנו להתגלות הזאת שהיא אף סוד האפיקומן שחוצים אותו בתחילת ליל הסדר ומצפינים אותו לסוף הסעודה, לאחרית הימים, זכנו לאפיקומן שאורו וטובו צפון וגנוז לצדיקים לעתיד לבוא.

רבונו של עולם, זכני לכל האורות הצפונים והגנוזים בליל הסדר ובכל ימי הפסח, ולעולה על כולנה לאור האפיקומן הנקרא צפון, שהוא כנגד אכילת קרבן הפסח, והוא מה שהשיב יצחק לעשו "בא אחיך במרמה ויקח ברכתך", הוציא לו אפיקומן והראה לו סודו של יעקב ששכרו צפון וגנוז לאחרית הימים לעקבתא דמשיחא. אבי אב הרחמן זכני גם אני לשמוע את קול השכינה הקדושה, זכני גם עתה לשמוע את אשר אמרה בערב הפסח ליעקב שהוא כלליות עם ישראל: "ועתה בני שמע בקולי לאשר אני מצוה אותך", לך ובער את היצר הרע מן העולם, "לך נא אל הצאן וקח לי משם שני גדיי עזים טובים", אחד – להמשיך את המוחין העליונים, אשר על ידם לבנה נכללת בחמה, רחל בלאה, ולילה כיום יאיר, כחשכה כאורה, והשני – כנגד עשו איש שעיר, שהגיע זמנו להתבער מן העולם על ידי האורות הנפלאים שממשיכים הצדיקים, בסוד אפיקומן שאין אחריו מאומה, בחינת סעודת הצדיקים לעתיד לבוא שאחריה אין דבר, בחינת "לא רעב ללחם ולא צמא למים כי אם לשמוע את דברי ה’".

רבונו של עולם, רם ונשא, גדול ונורא עד אין סוף ועד אין חקר, העושה נסים ונפלאות תשועות ונחמות עד אין מספר, הפותח בשמים שערים, הקורע מסכי רקיעים, המגלה לעמו ישראל את כל הסודות והרמזים, עד שאפילו שפחה מצרית הדביקה במשה, רואה עד סוף הדורות יותר מנביא וחוזה, עשה נס ופלא עמנו, הפוך את מוחנו ולבנו, לאהבה את שמך ולעבדך באמת ובתמים, בפרט בימים אלו הקדושים והנוראים, שנוראותיהם התנוצצו עוד מימי הפורים, כשהעלתה אותנו לעולמות נפלאים, בהם הפכת מחשבות מלכים ושרים, עד המן את מרדכי מרכיב בחוצות ובשוקים, ורבים מעמי הארץ מתיהדים, ובכל מקום אשר דברי המלך ודתו מגיעים, שמחה וששון ליהודים. כי כל זה התרחש בראשית ימי הפסח הקדושים. שאורם מתנוצץ משער החמישים, בסוד המן הנתלה על עץ חמישים שורש מכות חמישים. (אשר בכללותם הם כנגד תרי"ג מצוות (עשר המכות ולרבי יוסי הגלילי עשר במצרים, וחמישים על הים, ולרבי אליעזר ארבעים במצרים ומאתים על הים, ולרבי עקיבא חמישים במצרים ומאתים וחמישים על הים, ושלש אותות שעשה משה לעיני העם כולן עולות תרי"ג). כי על ידי כל מצוה ומצוה משדדים את כל מערכות הטבע ומשנים את כל סדרי בראשית).

רבונו של עולם, בכח שמחת הפורים אתה פועל ישועות בקרב הארץ, מעביר מאתנו שאור שבלב, מצילנו מחמץ בפסח ומושיענו מכל אויבינו ושונאינו, על כן באתי לפניך, מלא רחמים, לבקש ולהתחנן, אנא למדני איך לנצח אותך, למדני לפעול ברחמים בקשתי אצלך, שתלחום בעדי מלחמות ה’, כמו שנלחמת למשה ובני ישראל בימי הפסח וקרעת להם את הים והכית את פרעה ומצרים בכל המכות שבעולם, וכמו שנלחמת למרדכי ואסתר ותלית את המן. כן גם עכשיו אבי אב הרחמן תכניע תשבר ותבטל את כל אויבי תחתי בגשמיות וברוחניות, תבטל ממני את כל תאוותי הרעות, ותכניע כל מידותי המגונות שורש כל שונאי ואויבי, ותורני בליל בדיקת חמץ כיצד לבער את השאור מגבולי, הורני בליל הסדר ובכל ימי הפסח כיצד לבער מקרבי את היצר הרע לעולם ועד. וכשם שהוצאת את עמך ישראל בעמוד אש, כן גם תזכה אותי להפוך את היצר הרע לעמוד אש שיקיפני יומם ולילה, זכני להפוך מאורי אש למאורי אור.

רבונו של עולם, אב מלא רחמים, כשם שעזרת את אבותינו בימים אלו והצלת את גדעון מהמדינים ואת חזקיהו מסנחריב ורצית לעשותו משיח, כשם שפתחת בלילה זה את כל הרקיעים והשמעת למחנה סנחריב את שירת המלאכים ויצאה נשמתם מתוך דבקות נפלאה – כן, רבונו של עולם, בלילה קדוש זה תשמיענו גם אנו את שירת המלאכים ותשא אותנו על כנפי נשרים ותמשיך לנו כל המוחין, מוחין מעתיקא סתימאה, מוחין מרישא דלא אתידע, מוחין שהמשיכו משה רבנו ומרדכי ואסתר, מוחין משער החמישים, שבהם העלו את המן לראש עץ חמישים ואת פרעה טבעו על ידי חמישים. כי כבר רצית לפתח את ה"ם" הסתומה ולשבור כל גנזי ומנעולי דפרזלא ולעשות את סנחריב לגוג ומגוג ואת חזקיהו למשיח ולגלות את כל השבעים פנים לתורה (גימטריא גוג ומגוג) ולבער על ידם את כל הרשעים בכל העולם כולו ולהפוך לק"ש את כל ארבע מאות גבורי עשו וכל עושי הרשעה שבכל הדורות. אנא הושיענו איפוא בעת הזאת, החש לנו הגאולה בימים אלו של חג החרות בימי ניסן הנפלאים ימי הנסים והגאולה.

רבונו של עולם, מחיה מתים ברחמים רבים, אלקים חיים ומלך עולם, זכנו בכח ארבעת הפרשיות, (מחצית השק"ל בסוד האפיקומן, הנחצה בתחילת ליל הסדר, מחית עמלק – בסוד והיה בית עשו לק"ש, טהרה מטומאת מת, מהרהורי ניאוף, שהוא אבי אבות הטומאה, סוד מלוי הלבנה סוד ההתחדשות והתחיה), לבער ולבטל לגמרי את החמץ מלבנו. שהרי שניים מהם הכנה לפורים ושניים מהם הכנה לפסח, והמה נכללים זה בזה בבחינת לאה ורחל, כי פורים בסוד לאה עלמא דאתכסיא רישא דלא אתידע, וליל הסדר בבחינת רחל, כי זוכין שנכנסת הארת לאה ברחל. הוא סוד בעור חמץ, סוד אשלמותא דסיהרא, כי זוכין שפורים מאיר בפסח (ולכן כל כוונות ליל הסדר הם ברחל ונבקע הים על ידי יוסף בנה). אנא, זכנו בליל סדר זה ובימי פסח אלו לגלות את כל האורות הנפלאים האלה, שעל ידם נוכל לבער שאור מלבנו, שעל ידם נוכל להיטהר מטומאת מת. זכנו על ידי הארת הפורים לקבל את חג זמן חרותנו בקדושה גדולה ובשמחה וחדוה רבה, ועל ידי זה נזכה להיזהר ממשהו חמץ בפסח, ולא ימצא שאור בכל גבולנו אפילו משהו דמשהו כל ימי החג. כי גלוי וידוע לפניך, רבונא דעלמא כולא, שאי אפשר לבשר ודם כמונו להיות נזהר ממשהו חמץ בפסח, כי אם על ידי ישועתך ורחמיך, רחם עלינו למענך ברחמיך הרבים, גואל חזק, רחמן אמיתי, ותסיר ותבער ותבטל מאתנו השאור והחמץ שבלב, שהוא לב האבן, זכנו ללב בשר, לאהבה דקדושה, ויקוים בנו הפסוק "מים רבים לא יוכלו לכבות את האהבה ונהרות לא ישטפוה" ועל ידי זה תמחול ותסלח לנו על חטאינו ועוונותינו ופשעינו במחילה גמורה כמו שכתוב: "ועל כל פשעים תכסה אהבה".

רבונו של עולם, אתה יודע שאין לי שום פתחון פה לדבר לפניך, כי מאז היותי על האדמה עד היום הזה, כבר עברו עלי כמה וכמה חגים ומועדים, ימי פורים, לילות סדר וחגי פסחים, וכבר הייתי יכול לזכות על ידם להיות אדם השלם ולהגיע לכל התיקונים שצפית ממני. ואני, לא רק שלא זכיתי לעלות מעלה מעלה, אלא ירדתי בעוונותי הרבים מטה מטה, ומשנה לשנה אני יורד יותר ויותר ואינני יודע שום עצה לשית בנפשי, כי נסתרו ממני כל הדרכים והעצות, ומה שלא נסתר ממני, בידי שחתתי, אבדתי את כל הדרכים שגילית לי והארת לי, ועוד חידשתי נתיבים ודרכים בסטרא אחרא, שלא היו לפני, והרעותי את מעשי יותר מכל אדם שבעולם. אבל אף על פי כן ידעתי גם ידעתי ואני מאמין באמונה שלמה, שגם עתה אתה מחדש נתיבים חדשים שלא היו מעולם, אני מאמין שאתה מחדש כעת ממש נתיבות ודרכים שעוד לא גלית לשום דור, ואתה מאיר אותם בימים אלו שבין פורים לפסח, ובעיקר בימי הפסח, בעת שיצאו ישראל ממצרים, בעת שנתלה המן הרשע, בימים שהם סוד התכללות עלמא דאתכסיא בעלמא דאתגליא, סוד התכללות לאה ברחל, שעליהם נאמר: "כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות" (ואומר האר"י הקדוש אראנו – סוד עלמא דאתכסיא).

זכנו, כי יתגלה בפנינו עלמא דאתכסיא, עולם הנפלאות בכל יפיו והדרו, ועצות, שהיו נכסים מאתנו זה למעלה משלושת אלפים ושלוש מאות שנה מאז צאתנו ממצרים יתגלו בכל זיום והדרם, יתגלו כל ש"ע נהורין בכל יפים ותפארתם, ובכחם "ה’ כגבור יצא כאיש מלחמות יעיר קנאה יריע אף יצריח על אויביו יתגבר" – "אחריב הרים וגבעות וכל עשבם אוביש ושמתי נהרות לאיים ואגמים אוביש והולכתי עורים בדרך לא ידעו בנתיבות לא ידעו אדריכם אשים מחשך לפניהם לאור ומעקשים למישור אלה הדברים עשיתים ולא עזבתים" יהיה אז אור הלבנה כאור החמה ואור החמה יהיה שבעתים כאור שבעת הימים.

רבונו של עולם, אנא זכנו להתגלות הנפלאה של עלמא דאתכסיא כבר עכשיו, כי בליל פסח מאיר עלמא דאתכסיא בעלמא דאתגליא, עד שאפשר להמשיך את ש"ע אורות של תחית המתים (לכן מפטירין בפסח בתחית המתים) בסוד "ושעשע יונק על חור פתן", שזה סוד מ-ע"ש-ה ברבי אליעזר ורבי עקיבא וחבריהם, שרצו להמשיך את ש"ע נהורין ש"ע-מ"ה של תחיית המתים, שאיתם מגיעים לבטול המלא, בבחינת ונחנו מ"ה הנאמר במשה ואהרון, שזכו על ידו להוציא את בני ישראל ממצרים. כן אבינו, תזכה גם אותנו כולנו יחד להגיע לאותו בטול נפלא שבכחו הלכו בני ישראל אחרי משה למדבר ובכחו זכו לעשרת הדברות.

רבונו של עולם, זכנו לקשר תפילין הראה לענו, זכנו למדרגת הענוה והבטול של משה אשר אמר: שלח נא ביד תשלח, והתכוון בזה: כל אדם אחר בעולם, הגון יותר ממני. זכנו להכנעתו הנוראה, כאשר טען עמך, כשראה את נשמת רבי עקיבא במרום, שראוי הוא שתינתן תורה על ידו, זכנו לשפלותו העצומה כפי שהשפיל עצמו אפילו בפני קרח ואמר לו, אף אני רוצה בכך, שתהיה כהן גדול. אבינו, ידענו כי על כן בחרת רק בו להוציא את עם ישראל ממצרים ביד רמה, ורק הוא יוכל לעתיד בכח הענוה הנפלאה הזו להחזיר כל נשמה לגוף הראוי לה. כי תחיית המתים תלויה בענוה ובשפלות אנא זכנו אבינו שבשמים, לענוה והשפלות הנוראה הזאת שהיא טל התחיה.

אנא רחום וחנון באמת, החומל דלים והחס על אביונים כמונו, הנבערים מדעת, הדלים משכל, המפנים שכמם ומקשים ערפם לכל עצותיך הטובות שאתה שולח להם בכל שעה ורגע, אנא רחום וחנון, בימים קדושים אלו, כשאתה פותח בהם כל דלתות שמים וכל שערי העצות, למדני והורני דרכי עצותיך הקדושות והנפלאות, הגלויות והנסתרות מתוך ספרי צדיקיך האמתיים, והאר עלינו את כל העצות הבאות מכל הספירות אשר עליהם אמר משה רעיא מהימנא: "בנערינו ובזקנינו נלך בבנינו ובבנותינו בצאננו ובבקרנו", שהם מוחין דקטנות ומוחין דגדלות, מוחין דחסד ומוחין דגבורה, שהמשיכם על ישראל עם קדשך בזכות קדושת הברית. ואילו לא התגלה משה רעיא מהימנא חס ושלום, הרי אפילו כולנו חכמים כולנו נבונים כולנו יודעים את התורה בסוד חכמה בינה ודעת לא היינו יכולים להעלות את התפילה לשרשה ולהביא את הגאולה.

אנא, מלא רחמים, יצרת אדם לשרתך ונטעתו בגן עדן לקלסך ולרוממך, בראתו להגיע לבטול לאור אין סוף, לשלוש מ"ה שהוא סוד העזרה (קל"ה אמה) שעל ידי אבן השתיה, (אקי"א אשר אקי"א, אקי"א שלחני אליכם), רצית לזכותו באור של בטול, לשורש האור, אך אז הציץ ונפגע, פגם בשלוש מ"ה ונכשל בדעת קל"ה (שלוש מ"ה). וכדי לתקן את חטא אדם הראשון שבפגמו בשלוש מ"ה נכשל בעבודה זרה גילוי עריות ושפיכות דמים, שלחת את אברהם שאמר אנכי עפר ואפר לתקן עבודה זרה, את יצחק שאפרו צבור על גבי המזבח לתקן שפיכות דמים, ואת יעקב שעליו נאמר "מי מנה עפר יעקב" לתקן גילוי עריות, עד שנשלמו אצלו השלוש מ"ה וזכה ל"המלאך הגואל" (קל"ה שלוש מ"ה).

מאז ועד היום בכל דור ודור מנסים אנו לתקן את פגם דעת קלה על ידי אור אין סוף, להחזיר את העזרות שליד אבן השתיה כדי לאכול מן הזבחים ומן הפסחים, בסוד "אז ידלג כאיל פיסח ותרון לשון אילם", והפסחים יהפכו לפסחים, לפה-סח, שבח והלולים, ואור אין סוף אזי יזהיר לכל הבנים השובבים, ואף לבן רשע כמוני יאיר אור אין סוף, בסוד הקהה את שניו (ש"ן = קר"ן, עפ"ר) כי בזכות עפר ואפר יתגלה גם לבן רשע אור שיכהה גלגל חמה, בסוד "קרנים מידו לו ושם חביון עזה" – אור מחביון, אור צפון ונעלם, אור צדיק האמת הצפון באפיקומן, שהוא סוד הגאולה.

רבונו של עולם, מלא רחמים, מלא סודות גנוזים, גלה לנו את כל הסודות הנוראים והנפלאים הגנוזים בליל הסדר הזה, את האורות אשר אתה מוריד עכשיו לכל השנה, גלה לנו את הסודות הגנוזים והנוראים שבכל מנהג ומנהג, אפילו בסוד מלי דשטותא של גניבת האפיקומן שהוא סוד גניבת יוסף, [גנוב (61) גנב (61) יוסף (156) = אפיקומן (1+277)] שהוא סוד הצדיק האמת שמתעלם בכל דור ודור, שעליו נאמר "מן" הוא, "המפיק" והמעלה את כל העבודות ואת כל הכיסופים והגעגועים אליך, שבו תלויה כל הגאולה שהיא כנגד כוס חמישית, כוס של אליהו הנביא. אנא גלה לנו כל הרמזים והסודות שבהלכות החג ובמנהגיו וסוד ארבע כוסות שהם כנגד שלוש אבות ודוד המלך עליו השלום, שהם כנגד ארבע לשונות של גאולה: והוצאתי והצלתי וגאלתי ולקחתי, והבאתי, שעליהם נאמר "הנה ה’ רוכב על עב ק"ל ובא מצרים", שהוא סוד הכנעת הנחש (ס"מ – ק"ל), סוד הכנעת "הנני עליך פרעה מלך מצרים התנים הגדול הרובץ בתוך יאוריו אשר אמר לי יאורי ואני עשיתיני", על ידי הצדיק האמת רעיא מהימנא הנקרא: לויתן נחש בריח, המבריח מהקצה אל הקצה, מגדול שבגדולים עד קטן שבקטנים, שהפך את הנחש מנחש ממית לנחש מחיה, לסוד הנחש שהיה בגן עדן קודם החטא, שבו סוד תחית המתים, בחינת קטן שבכם מחיה מתים, שזה סוד הנחש סוד קריעת ים סוף, סוד מוחין דקטנות נהפכים למוחין דגדלות, שמתחיל בליל פסח ומסתיים בשביעי של פסח, סוד קריעת ים סוף, סוד הנחש הנושך את האילה, סוד נח"ש שנהפך למשי"ח, שזה סוד כל הגבורות שהיו צפונות בנחש. סוד חצית האפיקומן הנאכל לפני חצות לילה, עת מתגלית הרוח הצפונה בלבו של כל יהודי ויהודי, רוח הצדיק, הרוח הנושבת בגן עדן, (כי באותו לילה הראשון של ליל הסדר באו כל הרוחות הצפונות מגן עדן ונשבו בהם מכל פינות העולם, בסוד "עורי צפון ובואי תימן הפיחי גני יזלו בשמיו יבוא דודי לגנו ויאכל פרי מגדיו"), ואז יקוים "באתי לגני אחותי כלה אריתי מורי עם בשמי" – תהיה עליה לרשעים כצדיקים לכל ארבעת הבנים וגם לי בתוכם. אנא זכני אני ל"לבי חלל בקרבי" ול"חוללה ידו נחש בריח" כפי שזכה להם דוד על ידי רוח צפונית המנשבת בכנורו".

"בעבר הנהר ישבו אבותיכם מעולם תרח אבי אברהם ואבי נחור" – רבונו של עולם, מלא רחמים, כשם שזיכית את אברהם אבינו לעבור את נהר דינו"ר בסוד הירד"ן, ולצאת בשלמות מטומאה לטהרה ללא קטרוג ודין, כשם שזכית אותו לזכך את עצמו בתכלית הזכוך, עד שקראת את שמך עליו "אלוקי אברהם", כן תזכה גם אותנו לצאת בלילה הזה מטומאה לטהרה ולהגיע לזכוך המלא על ידי אכילת אפיקומן לפני חצות לילה, על ידי אכילת הצפון שהוא אור הצפון אור הגנוז המתגלה בחצות לילה מהיכל "זכות", ששם רוח צפונית מנשבת, וכנורו של דוד מתנגן מאליו, שהוא הכנעת הנחש, שעומד כנגד בהיכל "חובה". ובחצות לילה מסתתמין כל טענותיו, וכל קטרוגיו נהפכים לזכויות, אנא חוס וחמול ורחם עלינו והפוך את כל הירידות לעליות, וכל יגון ואנחה – לששון ושמחה, בסוד "רני ושמחי (נח"ש) בת ציון".

רבונו של עולם, בליל שמורים זה, שעליו נאמר "השיר יהיה לכם כליל התקדש חג", זכנו לשמוע את כל הניגונים הנמשכים מנקודה טמירא בגן עדן, אמא עלאה, שהיא הרוח המנשבת בכנור של דוד שאיתה כובשים את ארץ כנען, בסוד כ’נור נ’עים ע’ם נ’בל שהיא המשוררת בכל חצות, בסוד "השיר יהיה לכם כליל התקדש חג", ושבה העמידו משה ויהושע חמה ולבנה, ואמרו במקומם שירה.

רבונו של עולם, בחג הפסח שהוא ראש לרגלים, בחודש שהוא ראש חדשים, ראשון לחדשי השנה, הצילני נא מיד אחי מיד עשו, כאשר הבטחתנו, שבזכות ראשון נכניע את "ויצא הראשון" ונכרית את הנחש משרשו. זכנו שעל ידי זה יתגלה סוד שורש החיים, סוד תחיית המתים, ויקוים "כסא כבוד מרום מראשון", ויבוא משיח בן דוד, ועל ידי פסח – "ידלג כאיל פיסח", ויקוים בנו: "מדלג על ההרים מקפץ על הגבעות" "ותרון לשון אילם" ו"השיר יהיה לכם כליל התקדש חג" "תבואי תשורי מראש אמנה".

רבונו של עולם, אדון השמחה והחדוה, זכני בלילה זה של פסח, שעליו נאמר: "השיר יהיה לכם כליל התקדש חג", לשירה של העתיד לבוא, שהיא למעלה משירת הגאולה של יציאת מצרים, זכני לחדש שירים חדשים וניגונים חדשים כמו דוד המלך עליו השלום, שהיה מחדש בכל יום ובכל שעה ניגונים ושירים חדשים לגמרי, שעל ידם זכה לעלות למרום, ושם הוא משורר ומנגן לפניך בכל יום ויום ובכל שעה ושעה שירים וניגונים חדשים לגמרי, שלא שמעתם אוזן מעולם, וזיוו מוסיף והולך ומבהיק מסוף העולם ועד סופו.

רבונו של עולם, שורש כל ההויות והנמצאים, שורש כל הנבראים והנאצלים, המלובש בכל אבר ואיבר ובכל עשב ועשב ובכל נברא ונאצל, אנא ביום קדוש ונורא זה, ביום שנשאתנו על כנפי נשרים והבאתנו אל הר המוריה, וביום שאף קורח דתן ואבירם זכו לכל זה, אנא חוס ורחם גם עלי, אפילו אם אני בבחינת בן רשע.

כי אתה גילית לנו את סוד ארבעת הבנים, שהם סוד ארבעה שנכנסו לפרדס, רבי עקיבא כנגד בן חכם, בן עזאי ובן זומא כנגד תם ושאינו יודע לשאול, ו"אחר" כנגד בן רשע, ועוד גילית לנו שהם כנגד ארבעת הנהרות, רבי עקיבא כנגד פרת, בן עזאי כנגד פישון, בן זומא כנגד חידקל, ו"אחר" כנגד גיחון – "כל הולך על גחון", כי היה צריך להפוך את וא"ו דגחון שהיא מרכז אותיות התורה, לוא"ו של הלוחות, שהיא תיקון הנחש בסוד מטה משה, שנהפך מנחש למטה, אבינו שבשמים שובה אלינו בהמון רחמיך ותסוכך עלינו בכנפי הכרובים, (שהם מלאך מט"ט סנד"ל), ותשא אותנו מחדש על כנפי נשרים, ואז גם בן רשע יתוקן ויראו גם לו את אור הצדיק שקרן (שן) עור פניו, והכהה גלגל חמה מאור הגנוז משבעה, ויתגלה הצדיק שיכול להציל אפילו את "אחר". אנא, רחום וחנון אף שאני גרוע מבן רשע, אל תטשני ואל תעזבני, בלילה זה האר נא גם לי את האור, אור האין סוף, אור הגאולה שגילית לבני ישראל ביום הזה.

ידעתי אבי אב הרחמן, שבכל דור ודור מתחלקים הנשמות לארבע בחינות. כשם שבראת ארבעה נהרות היוצאים מעדן. "נהר פרת" כנגד בן חכם (שלמודו פרה ורבה) "חדקל" כנגד בן תם, "פישון" כנגד שאינו יודע לשאול (שעל ידי שאינו יודע להעלות למודו לשרשו בונה רקיעין של שוא, שמהם כל היסורין והצרות, עבודות הפרך, הענויים וההרג שבכל דור ודור) ו"גיחון" כנגד בן רשע (בחינת "הולך על גחון").

אך אתה יודע, גואלי חי ואחרון על עפר יקום, כי למרות שהבחינה שלי בחינת בן רשע, יש לי תקוה ותקומה אם אזעק אליך, אזעק, שעל זה עלי לזעוק לישועה יומם ולילה, באשר כל שאלותי בבחינת "מה העבודה הזאת לכם", כי אינני מבין בעבודות הצדיקים וכל חושי תמהים עלי, על סוד כנורו של דוד, סוד השירים והניגונים, ורחוק אני מסוד אכילת מצה שהיא שלוש פעמים מ"ה סוד מצוה "קל"ה", שבזכותה כל אומות העולם יחזרו בתשובה, שגילית אותה אך לבנך בכורך ישראל, סוד בן חכם שבאומות העולם, סוד האפיקומן (ק"פ מן – שהם שלוש מן ושש מ"ה כנגד שלוש ראשונות ושש קצוות, שכל המוחין יהיו מלאים ממ"ן וגם בשש קצוות, מכל אחת ואחת תכלול המ"ה שהם פעמים קל"ה, כנגד מצה וסוכה שהם כנגד ר"ע אותיות, שעל ידם תתוקן הרוח סע’ר’ה’).על כן אזעק אליך אבי שבשמים שתזכני לתשובה שלמה ואוציא את כל הדיבורים הרעים שנבלעו בסטרא אחרא באופן שאזכה לתקן הדיבורים רעים שדברתי על אנשים צדיקים כשרים ותמימים, ההולכים לתומם, העובדים אותך יומם ולילה, אזעק אליך שתקימני מנפילתי ל"קץ כל בשר", כי הטלתי דופי בכל עבודה תמימה של כל יהודי נאמן שומר תורה ומצוה, והייתי כקין, בן רשע שהקריב פסולת, כקין שמצא פסול בכל אחד (באביו, באמו, באחיו ובשלוש אחיותיו) עד שפסק דין מיתה, כאחי יוסף בשעתם, שתיקונם על ידי אפיקומן שהוא כנגד קרבן פסח, הבא גם מגדי עזים לכפר על גדי עזים שעל זה התחייבנו גלות רד"ו שנה, כי פגמנו ב"מי" זאת עולה, (ופעמים "מי" במילוי הרי הם רד"ו). על כן אזעק אליך לתשובה שלמה מתוך שפלות אמיתית ובושה ואדע כי אין שום עליה רק על ידי בחינת "מי" שהיא הבושה.

רבונו של עולם, בראת גן עדן לצדיקים, וגיהנם לרשעים, וגלית לנו בזוהר הקדוש, כי עתיד הגן עדן להתפשט עד לגיהנם, כי רצונך שיאירו הצדיקים ברשעים ויחזירו אותם בתשובה, רצונך שיוכלל בן רשע בבן חכם כמו שרמזת לנו בארבעה מינים, שהערבה בחינת בן רשע תוכלל בלולב הדס ואתרוג בחינת כלל עם ישראל הצדיקים, על כן זכני גם אני אבי, להכלל בבן חכם, להכלל בצדיקים עושי רצונך, זכני להתדבק בהם באופן שיתבטל רצוני בתכלית הביטול, עד שאזכה להכלל ברצון העליון בשלמות.

רבונו של עולם, זכני כמו הנביא אליהו (גימטריא ב"ן) לתיקון כל הארבעה בנים בקדושה יהושפט אחאב יונה ואלישע "יהושפט" בחינת בן תם שעשה תשובה שלמה, והחזיר בימיו את מלכות יהודה לקדושתה, "אחאב" בן רשע, שחזר בתשובה וקיבל על עצמו שלוש פעמים ביום מלקות ארבעים מידי יהושפט מלך יהודה, ועסק בתורה עד סוף ימי חייו, "יונה" הבן שהחיה אליהו בבחינת שאינו יודע לשאול, שברח ולא רצה לדעת מאומה, ו"אלישע" בחינת בן חכם שזכה לפי שנים, זכה להמליך את יהוא, להחזיר את מלכות ישראל לקדושתה ולהכרית ולבטל את קליפת איזבל. תזכני גם אני אבי בלילה זה לבחינה של ארבעת הבנים דקדושה, לכלול בן רשע בבן חכם, להכניע את הנחש ולכלול אותו ב"ו" דגחון בגיחון הנכלל בנהר היוצא מעדן. והמדבר הגדול והנורא מקום נחש שרף עקרב וצמאון אין מים יאמר עליו: "יששום מדבר וציה ותגל ערבה ותפרח כחבצלת פרוח תפרח ותגל אף גילת ורנן כבוד הלבנון ניתן לה הדר הכרמל והשרון … כי נבקעו במדבר מים ונחלים בערבה … לא יהיה שם אריה ופריץ חיות בל יעלנה שם, והלכו גאולים" "ופדויי ה’ ישובון ובאו ציון ברינה, ושמחת עולם על ראשם ששון ושמחה ישיגו ונסו יגון ואנחה".

אנא, אב רחום וחנון, זכני כמשה רבנו שנהפך לו כל המדבר הגדול והנורא, מקום נחש שרף ועקרב וצמאון אשר אין מים – למקום ישוב פורח ומשגשג. זכנו גם אנו בזכות הפסח לפריחה ולשגשוג הזה. "אז ידלג כאיל פיסח ותרון לשון אילם, כי נבקעו במדבר מים ונחלים בערבה, והיה השרב לאגם, ומדבר למבועי מים, בנוה תנים רבצה", ונהר דינו"ר ייהפך לירד"ן, לנהר היוצא מעדן, ואש הגבורות תהפך לאש קודש של דבקות עילאה, וארבע המדרגות של הסטרא אחרא: נחש שרף עקרב וצמאון, שהם כנגד אצילות בריאה יצירה עשיה דקליפה, יחזרו לשרשם לארבע עולמות של הקדושה, והצמאון דסטרא אחרא הנמצא בעולם העשיה יהפך לצמאון דקדושה, בזכות "אז ידלג כאיל פיסח", בזכות הפסח שנאמר עליו: "מדלג על ההרים מקפץ על הגבעות", "על ההרים" – בזכות אבות "על הגבעות" – בזכות אמהות, ו"מדלג" באחת ו"מקפץ" בשתים – בזכות נשים צדקניות נגאלו אבותינו ממצרים ובזכות נשים צדקניות עתידין להיגאל.

רבונו של עולם, העושה גדולות עד אין חקר, נסים ונפלאות עד אין מספר, הנפרע לנו מצרינו והמשלם גמול כל אויבי נפשנו, השם נפשנו בחיים ולא נתן למוט רגלנו, אנא חוס ורחם עלינו בעת הזאת וגאלנו, כשם שגאלת אותנו בלילה זה, לחרות עולם ופדנו מיד ארבע המלכויות המקיפות אותנו מכל צד, שהם סוד ארבע חיות שראה דניאל: ארי, דב, נמר חיה אמתנית, שהם כנגד ארבע אותיות של שם ספירת המלכות, א’ד’נ’י’, שהם כנגד ארבע עולמות, וחיה אימתנית כנגד אות י’ מקננת בעולם העשיה. כי "ארי" זה נבוכדנצר שהיה כנגד בית ראשון, שהוא הקליפה כנגד אצילות, ו"דב" הוא אחשורוש שהיה בגלות בבל, שהוא הקליפה כנגד בריאה, (שעדין היו ראויים לנבואה ונתנה המגילה להיכתב), "נמר" כנגד יון, שהיא הקליפה כנגד יצירה ו"חיה אימתנית" מלכות אדום, כנגד חורבן בית שני, שאז נפלנו לעשיה ולמטה מעשיה.

אבינו רב הרחמן אנא חוס ורחם עלינו כי מאז אנו הולכים מדחי אל דחי, וכבר עברו עלינו עשרות לילות סדר שיכולנו בהם להושע, ועדין לא נושענו, ובמקום שנזכה ל"מדלג על ההרים ומקפץ על הגבעות", הנחש הארור בעוכרנו והוא מדלג אחרינו בשאר דלוגין בכל שנה ושנה, ואף בלילות פסחים אינו מרפה מאתנו. אנא אב רחום אנו מחכים עתה לנס פסח, לנס הגאולה, לנס של קריעת ים סוף, כאשר גילית לנו בזוהר הקדוש, שדוקא אותו נחש ארור שמדלג אחרינו בכל רגע ורגע, דוקא הוא מחיש ומאיץ את הגאולה בסוד נשיכת האילה, שזה סוד קריעת ים סוף, ונח"ש ייהפך למשי"ח, בסוד "אז ידלג כאיל פיסח" הנמשך מבחינת "כי נגף בכף ירך יעקב" (גיד הנש"ה – נשה + 3 אותיות = נחש), בסוד "ואתה תשופנו עקב". אנא אל חנון ורחום, הן אתה הבטחתנו "הוא ישופך ראש", אנא חוס ורחם עלינו והצילו ממנו ונזדכך מזוהמתו לנצח.

רבונו של עולם, אנא פתח את סגור לבנו, עד אשר תתגלה לנו האהבה שדוד אהבך מתוך שירה וזמרה המלוה את למוד התורה יומם ולילה, אנא זכנו לאהבה העלאה הזו עד אשר יתלהב לבנו בלמוד התורה בשלהובין דרחימותא, ומים רבים, שהם אהבות רעות ויראות חיצוניות, לא יוכלו לכבות את האהבה, ונהרות לא ישטפוה. ועל ידי אהבה זו תקבל לרצון את כל הקרבנות והדמים של הכשרים והטהורים שהקרבנו לפניך זה למעלה משלושת אלפים ושלוש מאות שנה, תקבל לרצון את כל הדמים של מקדשי שם שמים שנשפכו בפרט בלילות פסחים, ולא ישפך דם ישראל עוד. וחוס ורחם עלינו ומלא משאלותינו ומנע שפיכות דמים מאתנו כי כבר כשל כח הסבל ועלה המות בחלונינו צדו צעדינו מלכת ברחובותינו ובכל יום ויום דם יהודי נשפך כמים ברחובות קריה ובחוצות עיר, ונקום לעיננו במהרה בימינו את נקמות דם עבדיך השפוך.

אנא זכני, אב רחום וחנון, שארגיש כיצד נשפכין דמי בקרבי מגודל הצער והבושה מגודל החרטה האמיתית שאזכה לה בלילה הזה, ותכפר לי על כל פשעי חטאי ועל כל חטאות עמך בית ישראל במחילה גמורה באמת על ידי האהבה הקדושה הזאת.

רבונו של עולם זכנו בימי הפסח האלה, שהם גם ימי ספירת העומר לאהבת חברים אמיתית. כי כפי מסירות הנפש באהבת החברים אתה מגלה כל סתרי התורה רמזיה וסודותיה. אנא זכנו להיות כרבי שמעון בר יוחאי ותלמידיו, שאהבו זה את זה אהבת נפש, אהבה שבזכותה גילית להם את כל סודות התורה, תורה דעתיקא סתימאה, סודות שמזמן לוחות שניות לא נתגלו בשום דור. זכנו לאהבה כזו ולסודות נפלאים כאלו, ובזכות זה נזכה להאריך ימים ושנים, עד שיתגלה לנו שורש נשמתנו מה באנו לתקן בדור הזה, יתגלה לנו כיצד נצא אנו וכל עמך בית ישראל מגלות מצרים, ונזכה להיות כאברהם וכיעקב כמשה וכשמואל וכשאר צדיקים, כי אתה יודע שברגע שנפגמת האהבה, נפגמים השרשים למעלה, ואין שום אפשרות להמשיך את העצות ואת התורות לפי שורש הנשמות, לכן צויתנו לאכול את הפסח בחבורה ולאכול בבית אחד, כי ראויים כל ישראל להיות חבורה אחת ולשבות בבית אחד, על כן אנא זכנו לשלום המופלא של לעתיד לבוא "וגר זאב עם כבש ונמר עם גדי ירבץ ועגל וכפיר ומריא יחדיו … לא ירעו ולא ישחיתו בכל הר קדשי כי מלאה הארץ דעה את ה’ כמים לים מכסים".

רבונו של עולם, זכני לאור התפילין המתגלה בפסח, שעל זה נאמר: והיה לאות על ידכה ולטוטפות בין עיניך, כי בחוזק יד הוציאנו ה’ ממצרים", כי אתה גדול העצה ורב העליליה ולא יבצר ממך מזימה, זכני לאור התפילין אור זיהרא עילאה, אור צח ומצוחצח שהיה קודם החטא, כי רצונך להשיב לנו בלילה זה את כל האורות שנלקחו מעמנו. עשה עמי בדרכיך הנפלאות ובחסדיך העצומים, ושמח את נפשי העלובה והאומללה מאד מאד בלי שיעור, באופן שאזכה לכל האורות כולם, ועל ידם אהיה בשמחה תמיד. אנא השב לי את כל אורות התפילין שנגנזו בין לפני החטא בין אחר החטא מיום בריאת האדם ועד ימינו, לא אהיה כגונב דעת עליונה, כקין שלא עשה תשובה שלמה ונשאר בבחינת קרקפתא דלא מנח תפילין, אלא אזכה להיות כאדם הראשון שהחזרת לו את כל האורות, אורות התפילין, בעת שהקריב פר שקרן אחת היתה לו במצחו, ואהיה כנח שהוריד דמעות מעומקא דלבא אחר המבול והראת לו את מראה הקשת שהיא אור התפילין, כן תזכה גם אותי בלילה זה ליל יציאת מצרים שנצטוינו בו על מצות תפילין, לראות את כל האורות המתגלים בעת הזאת הכלולים באור התפילין.

רבונו של עולם, מלא רחמים, מי ישום לי פה לדבר עתה ולפרש כל שיחתי לפניך, מהיכן יהיה בי כח לשפוך לבי כמים ולתנות צרות אבדותי הרבות, כי הרי בלילה זה רוצה אתה להביאנו לתיקון השלם, ואני צריך לבקש ולהפציר ולבכות ולהתחנן לזכות לכל הטוב הזה, שאתה רוצה להרעיף עלי. שהרי כשחטא אדם בעץ הדעת פגם באור צח ומצוחצח (אור אבא), שהוא סוד אור התפילין אור החשמל, והיה אז על קין והבל לתקנו ולהחזירו, אך לא די שלא תיקנו, אלא עוד קלקלו. הבל נהרג, ועל קין נגזרה גזירת נע ונד. וכשהגיעה עת יעקב בחירך לתקן חטאם, נתת לו בן, דן, המאסף לכל המחנות לתקן "נע ונד" ולהכרית עשו בן רשע, כשם שעשה בנו חושים וכרת את ראש האכזר. אך בעון פסל מיכה נשאר הקלקול עומד ותלוי ומחכה לתיקונו. מאז ועד היום אנו נעים ונדים ורוח הסערה, קץ כל בשר, עושה אותנו כעלה נידף, עדין לא הצלחנו להוציא את הדיבורים מהסטרא אחרא ולהפוך אותם לפה-סח לדברי שיר והלל וזמר ושבח למען שמך וכבודך.

אנא רחום וחנון, זכני לתקן בתכלית השלמות את הדיבורים שפגמתי בהם, תן בי חכמה בינה ודעת כיצד לדבר וכיצד לשתוק, בבחינת עת לדבר ועת לחשות, שזה סוד החשמל, עתים חשות ועתים ממללות, וזה ענין מצוות עשה ולא תעשה שקבלנו אחר יציאת מצרים, אשר עליהן שואל הבן חכם, מה העדות והחוקים והמשפטים. זהו סוד דיבור ושתיקה שזוכים לו רק על ידי ביטול לאור אין סוף, אור הצפון והגנוז שאין טועמים אחריו דבר, ואין צריכים אחריו שום דיבור של הסבר וטעם, שהוא כנגד קרבן פסח צלי אש על קרבו וכרעיו. כי האדם צריך לשרוף את כל הרע שברמ"ח אבריו ושס"ה גידיו ולבטל את החרם והנידוי שנגזר עליו בנע ונד ואז יוכל לזכות לבחינת המאסף לכולם, המחזיר בתשובה את כל העולם.

רבונו של עולם, אתה יודע כי אין בכוחי לתקן שום פגם. לא שלי ולא של אחרים, וכל שכן לא של דורות קודמים, אבל אף על פי כן זיכית אותנו בליל הסדר ובכל האורות הנפלאים שבו, ואם אך נזכה להמשיך עלינו את כל האורות הנפלאים והעצומים האלה ברעותא דלבא וברצון שלם בחיל ורעדה, בקדושה ובטהרה, בשמחה ובדבקות אמיתית, אזי גם אנשים פשוטים עלובים ונידחים כמותנו יכולים לעשות את כל התיקונים על ידי פשיטות ותמימות ולתקן את כל חטאי הדורות אף של אדם קין והבל, כאשר גילית לנו על ידי צדיקיך האמיתיים.

כי אדם הראשון פגם באורות, באור של אדם קדמון אור צח, צח ומצוחצח והפסיק בין עילת העילות למוחא סתימאה ששם המקור הנובע השופע לעץ החיים (שהיא חכמה דאדם קדמון המלובשת במוחא סתימאה), וכשבא משה רעיא מהימנא ורצה לתקנם, אמרת לו כי לא יראני האדם וחי, והיה עליו להמתין עד שכל עם ישראל יחזרו בתשובה שלמה וימשכו מחדש את כל האורות העצומים האלה על ידי בחינת אקי"א אשר אקי"א, "תולעת ולא איש", ויסירו מעל ליבם כל השאלות והקושיות, כל התמיהות והספקות הכלולים בשאלות ארבעת הבנים, שעל זה עונה התורה לבן רשע "ואמרתם זבח פסח הוא לה’". כי רק על ידי בחינת זבח וקרבן, על ידי מסירות נפש אמיתית לשם שמים – פסח הוא לה’ - אפשר לדלג על כל הקושיות ולהבין את כל הסודות ולראות ולהחזיר מחדש את כל האורות ולתקן את כל השמות, גם את שם א’ד’נ’י’ שקין פגם בו על ידי שהפריד ד’נ’ מ-א’י’, וד"ן אותו ה’ וגזר עליו נע ונ’ד’ ושאלו "א’י’ הבל אחיך", כי מאז אי אפשר לתקן את השם א’ד’נ’י’ אלא על ידי צעקות ואנחות של א’וי’ והוי, עד שנזכה שעל ידי א’וי’ והוי יצטרפו כל צירופי אקיא והוי-ה שפגמנו בהם ונזכה להמשיך מהם אך שיר שבח והלל של גאולה וישועה.

רבונו של עולם, אתה צויתנו לגמור את ההלל פעמים בלילה זה לתקן את חטא אדם הראשון שפגם ב"טוב להודות לה’" ועל ידי זה נכשל בעץ הדעת, על כן מאז עיקר התיקון בהלל ובשבח בשיר ובזמר, ב"טוב להודות לה’ ולזמר לשמך עליון … עלי עשור ועלי נבל עלי הגיון בכינור".

מי יתן וכדוד עבדך נזכה לעמוד לפני כסא כבודך להלל ולזמר עם כל מלאכי מעלה ומטה שרפים ואראלים, לזמר לך יומם וליל. זכנו אבינו לשורר לפניך בשירי דוד מלך ישראל בשביבי הדר בזיקי זוהר באראלי רום בכתר תרשישים ונזכה כדוד מלך ישראל לכתר זיו והוד, שזיוו יבהיק מסוף העולם ועד סופו כימי צאתנו ממצרים הראנו נפלאות, ולא יאמרו חי ה’ אשר העלנו מארץ מצרים, כי אם חי ה’ אשר העלנו מארץ צפון ומכל האיים ומכל הארצות ונסים ונפלאות גדולים עד אין חקר יתגלו בלילה זה, וירושלים תיוושע לנצח, ועם ישראל ישכון לבטח בדד עין יעקב "ושקט ושאנן ואין מחריד". מדבר וציה יגיל ויפרחו כחבצלת, ויהי כזית הודו, ויך שרשיו כלבנון. ובזכות הפסחים והזבחים יתרפאו כל הפיסחים ותפקחנה עיני עורים, ו"אז ידלג כאיל פיסח ותרון לשון אילם, כי נבקעו במדבר מים ונחלים בערבה", "ופדויי ה’ ישובון ובאו ציון ברינה ושמחת עולם על ראשם, ששון ושמחה ישיגו ונסו יגון ואנחה" "וראו גויים צדקך וכל מלכים כבודך, וקרא לך שם חדש אשר פי ה’ יקבנו", "וינקת חלב גויים ושוד מלכים תינקי, וידעת כי אני ה’ מושיעך וגואלך אביר יעקב". ויהי לילה זה, לילה שבו מאיר אור שבעת הימים ואור הלבנה יהיה כאור החמה. ויקוים בנו הפסוק: "לא יהיה לך עוד השמש לאור יומם ולנוגה הירח לא יאיר לך והיה לך ה’ לאור עולם ואלוקיך לתפארתך".

רבונו של עולם, אור האורות, אור הצחצחות, זכנו בליל פסח זה שבו אוצרות טללים נפתחים וכל המלאכים אומרים שירה, בלילה שבני ישראל נשאו על כנפי נשרים להר המוריה, ליל שדוד כל המערכות, ושנעשו בו פלאי פלאות, זכני להתגלותו של משה רעיא מהימנא מחדש, ששדד את כל מערכות הטבע ובטל את זוהמת הנחש בתכלית, עד אשר ירדה בלילה זה ליל שמורים הארת עץ החיים בשלמות, שהיא כנגד משה רבנו, הארה המעלה את כל העולמות לשער החמישים (אדם קדמאה), שממנו משתלשלים ארבעים ותשעה שערים המתגלים בליל פסח ונמשכים למחרת ומליל ראשון של ספירת העומר במשך ארבעים ותשעה יום, שהם כנגד ארבעים ושמונה נביאים הנמשכים מארבעים ושמונה טיפות היורדות בכל יום מגן עדן. ויום הארבעים ותשעה הוא כנגד משה רעיא מהימנא שעמו אנו נכנסים לקבל את התורה ביום החמישים.

אנא רחום וחנון מלא רחמים זכני לקיים את כל המצוות בלילה זה בשמחה עצומה ואדירה, עד שנזכה להארת משיח שהוא שער החמישים תורה דעתיקא סתימאה שהוא דבקות נוראה וביטול לאור אין סוף למעלה מנבואה. זכנו על ידי קבלת כל המוחין בליל הפסח ועל ידי מ"ט ימי ספירת העומר לקבל את הארת הנבואה מ-מ"ח נביאים, וביום המ"ט נכלל בשרשם שהוא רעיא מהימנא, ועל ידי זה נזכה להיכנס לשער החמישים שהוא שער של תורה דעתיקא סתימאה, תורתו של משיח, שהוא סוד אספקלריא המאירה, סוד עשרת הדברות, סוד ידעתיך בשם. סוד "פה אל פה אדבר בו ומראה ולא בחידות, ותמונת ה’ יביט" שהוא למעלה מהארת האבות, בסוד ושמי ה’ לא נודעתי להם, ואז התנין הגדול ייהפך ללויתן דקדושה, בסוד "אחוז בזנבו … ויהי למטה בכפו", ונשמת משה, שנגנזה ב"ו" דכל הולך על גחון, תתגלה מחדש, ואז גיחון ופישון פרת וחידקל יתכללו מחדש בנהר היוצא מעדן, וארבע כוסות יימשכו מסוד יין המשמח, וסחטה ענבים ונתנה לו ייהפך על ידי ארבעת הכוסות ליין המשומר. ועל ידי זה נזכה לשיר את שירת ההלל ששרים על היין בבחינת אין אומרים שירה אלא על היין. יהפכו כל הגבורות לגבורות דקדושה, בסוד אריאל שהוא המלאך בדמות אריה הרובץ על המזבח וכל תפילות הפסח שאנו מתפללים יתקבלו כקרבנות לרצון על ידי גבורות דקדושה, בסוד אש של מעלה, שרבוצה על המזבח, הנמשכת מגבורות יצחק, אשר משם נמשכים ארבעת הבנים (ארבע ב"ן גימטריא יצחק), ויישרף כל הרע אשר להם וגם בן רשע יוכלל בקדושה, ועשר כתרין דמסאבותא ייהפכו לעשר כתרין דקדושה, וכל בירורי ב"ן המתבררים בכל ארבעת העולמות ("עשיה" כנגד בן רשע "יצירה" כנגד שאינו יודע לשאול, "בריאה" כנגד תם ו"אצילות" כנגד בן חכם) כולם יתבררו בלל הסדר בשלימות על ידי ההארה העצומה שאין כמוה בכל השנה, עד שנזכה לראותך בליל זה עין בעין, ונצעק בכל כוחותינו "במורא גדול זה גלוי שכינה". וכל הגבורות הנמשכים משם ב"ן, שהם כנגד ארבעה בנים, הנמשכים משם יצחק – ייהפכו לישחק לשמחה נוראה לגילה רינה וחדוה עצומה ולדבקות אין סופית בך, עד שנכלל בלילה זה בעץ החיים, ויקוים בנו: והריחו ביראת ה’, (שלזה זכה יצחק בעת הזאת "וירח את ריח בגדיו", שזכה לריחות מגן עדן), וכל הגבורות ייהפכו לחסדים, ונכלל בפלא עליון, אמון מופלא, ואהיה אצלו אמון, בשם אקי"א, עד שלא נדע כלל. והמרור יהפוך לנועם עליון, וכל עבודות הפרך שהם סוד הכרפס והחרוסת יהפכו לבגדי כרפס ורחמים, הנמשכים מאמה של מלכות, שהיא חס-רות שורש מלכות דוד, בסוד דוד הוא הקטן שריוה לקדוש ברוך הוא בשירות ותשבחות, עד שזכה לעמוד לפניך, תמיד לפני כסא כבודך, ולשורר עם כל מלאכי מעלה, הלא הוא דוד מלכא שזיוו מבהיק מסוף העולם ועד סופו.

רבונו של עולם, גלה לנו את טובך הגנוז המשתלשל מאור אין סוף המתגלה בליל הסדר הקדוש הזה, שבאורותיו הוצאתנו ממצרים והלכנו אחריך למדבר לארץ ציה וערבה אחרי רעיא מהימנא. גלה לנו אורות גנוזים טמירים ונעלמים, וחולל לנו נסים ונפלאות משער החמישים. אנא זכור לנו אהבת נעורים כמו שכתבת על ידי נביאך "זכרתי לך חסד נעוריך אהבת כלולותיך לכתך אחרי במדבר בארץ לא זרועה".

אנא תשלח לנו גם עתה את משיח צדקנו, שהוא נשמת משה רבנו, ויגלה לנו את השכינה הקדושה בכל זיוה והדרה, יקבץ אותנו מכל גלויותינו, ויביאנו אל ירושלים עיר קדשנו בנסים ובנפלאות, שלא שמעתם אוזן מעולם, יפתח לנו את מקורות החכמה משער החמישים, וישמיענו זמירות ושירים, משירת המלאכים, עד יתגלה הרצון העליון, שלא יכילהו השכל והרעיון.

אנא זכנו עוד בשנה האת להכלל ברצונך הטמיר והנעלם ולכסוף אליך בהשתוקקות עדי עד לנצח נצחים. זכנו עוד בשנה הזאת לירושלים, הבנויה מאבנים טובות מרגליות וספירים, ונאכל שם מן הפסחים והזבחים, בבית מקדש של אש בנוי ממרומים.

דף ראשי

שעורים של הרב אליזר ברלנד שליט''א

הרב לוי יצחק בנדר זצ''ל