שיעור של הרב – פרשת "נשא".

"מעשה מז' בטלר'ס"

"עניתי ואמרתי להם אני חכם מכולכם כי אם אתם באמת חכמים בקול נגינה א"כ הושיעו את שתי המדינות וכו' כי יש שני ציפורים אחד זכר ואחד נקבה והם רק זוג אחד ונאבדה הנקבה והוא הולך ומחפש אותה"… שני הציפורים הללו הם בועז ורות (שרות נאבדה בשדה מואב) והם רחוקים אלף פרסאות וכל העבודה היא איך לחבר אותם, ושני הציפורים האלו הם בחינת ציון וירושלים (וכמו שנאמר "אשר אור לו בציון ותנור בירושלים") ומתחת לירושלים בין החומות בוער ממש תנור של אש, ובאמת כל חתן וכלה הם זוג אחד בעולם שנפרדו אחד מהשני והם רחוקים אלף פרסאות וצריך לחברם יחד, "ובלילה יש שם קול בכיה גדול מאוד", זה קול השכינה הקדושה המיללת בלילות על גלותה, ועל זה נאמר רחל מבכה על בניה וכו' בחצות הלילה אומרים תיקון חצות כולם בוכים עוד מעט ביום חמישי י"ג סיון כבר נתחיל לומר תיקון רחל לבכות על גלות השכינה. ובאמת כל חיבור של חתן וכלה של איש ואשה זה יחוד קודשא בריך הוא ושכינתיה כי באיש יש אותיות אש ובאשה יש גם כן אותיות אש וכשמוסיפים להם את האותיות י – ה אזי השכינה ביניהם אבל ח"ו כשמוציאים מהם את הי – ה נעשה אש, אש של תבערה שיורדים בו עד שאול תחתיות.

כי כל הנשמות באות מעולם שנקרא 'תבערה' (וכמו שמובא בספר ברית מנוחה) על הפסוק "ובתבערה ומסה ובקברות התאווה" שהנשמה שבוערת לה' יתברך בלי סוף ואח"כ כשיורד לעולם ע"י המסה שהם הנסיונות שעובר על כל אחד ואחד נופל ח"ו עד לקברות התאווה לשאול תחתיות, הכהן הגדול ביום הכיפורים כשנכנס לקודש הקודשים הוא עולה לעולם תבערה כך כתוב בספר ברית מנוחה הספר הזה ספר שנמצא לאחרונה וכתוב שם את הכוונות של הכהן הגדול ביום הכיפורים כשנכנס לקודש הקודשים, והוא רק קטעים קטעים מכל הכוונות וקשה מאוד להבינו ולחבר בין הקטעים שהכהן הגדול בשעת כניסתו הוא פושט את הגוף לגמרי כמו שנאמר בגמרא על הפסוק "וכל אדם לא יהי' באהל מועד" וכי הכהן הגדול אינו אדם? אלא שהכהן הגדול בכניסתו לקודש הקודשים פושט את הגוף לגמרי ואז עולה לעולם תבערה ומשם משפיע שפע לכל כלל ישראל וכן משפיע נשמות לכלל ישראל כי הילדים שבאים לעולם הם ממש קדושים וטהורים ואין בהם שום רבב והם מריחים ממש ריח גן עדן כי לפני שהם באים לעולם הם מטיילים בכל הגן עדן ומראים להם את כל מה שהם יכולים לזכות אם הם ישמרו על הנשמה כמו שהיא ובמס' ב"מ (קי"ד :) מסופר על רבה בר אבוה שפגש את אליהו הנביא בבית הקברות - למה דווקא שם? כדי שהוא יתחיל לשאול בהלכות? וכך הוא שאל אותו וכי אינך כהן והרי אתה פנחס ואם כן איך אתה נמצא בבית הקברות? אמר לו אליהו וכי אינך יודע שבית קברות של גויים אינו מטמא? אמר לו רבה בר אבוה שהוא יודע רק ארבע סדרים זרעים מועד נשים נזיקין - ושם באמת בכל מסכת מוזכר שמו - וכך שאל אותו עוד כמה קושיות ולא ידע אז אמר לו שהוא לא יודע כלל את סדרי קדשים וטהרות. שאלו אליהו למה? אז ענה לו כי אין לו זמן הוא צריך להביא פרנסה הביתה, אז אמר אליהו טוב בוא איתי לגן עדן, היום כשאין כסף הולכים לעשות כסף באמריקה וכו' יוצאים לחוץ לארץ, אבל הוא אמר לו בוא איתי לגן עדן אמר לו אליהו בגן עדן תתחיל ללקט עלים, מיד התחיל ללקט והכניס בגלימתו, ובשניה האחרונה לפני יציאתם הוא שמע בת קול שאומרת מי שלקח משהו לקח מחלקו המגיע לו לעולם הבא מיד השליך את כל העלים ורק מהריח של העלים שנתפס בגלימה מכר את הגלימה בתריסר אלפי דינרי אז כל שכן הנשמה שטיילה בכל היכלות שמים שהיא מריחה ריחות של גן עדן, אבל כשהם גדלים בגיל שלוש ארבע והם מתחילים לעשות שטויות ההורים לא שומרים עליהם אז הנשמה בורחת מהגוף היא בורחת לעולם מסוים בשמים לא לגן עדן אלא לעולם מסוים וכמו שאמרנו אתמול, ובאמת המקום כאן להודות להורים לכולם בלי יוצא מהכלל שדברנו אתמול שישמרו על הילדים חשבנו שמדברים כאן רק לקירות אף אחד לא שומע מדברים להודו, למקסיקו, אבל כאן התדר מדי גבוה ולא נקלט אבל ראינו איך שגם כאן הדברים התקבלו באזני כל ההורים ובאמת אין לשער את השמחה ממש אין מילים אמר אתמול לנחמן אחרי הצהריים שבאמת לא היה אף ילד אחד ברחוב ואם אתמול שמרו עליהם שהיה שבועות אחרי לילה שלם שלא ישנו בוודאי שהיום ישמרו עליהם ובאמת הילדים האלו יגדלו כולם צדיקים בזכות זה שהם לא יצאו אתמול ברחוב לשחק כי כמו שאמרנו הילד הוא קדוש וטהור אבל אחר כך בגיל שלוש ארבע הוא יוצא לרחוב ומתחיל לזרוק אבנים, לריב עם אנשים, כאן ילד אחד נפצע באוזן, וכאן אחד נפגע בעין ה' ירחם, אז הנשמה מיד בורחת, לנשמה אין שום קשר עם הדברים האלה וכאן בשכונה יש ב"ה 'אקשן' כאן מסיונרים, כאן חילונים, כאן כביש מס' 1, על החילונים צועקים שפריצק'ס, ובאמת אנחנו אשמים בכל, כמו שאמרנו בשיעור לבחורים (הרב אמר שם שהנביא בא בטענות לדוד המלך שהוא אשם בכל הריגת נוב עיר הכהנים וכן במיתת שאול המלך ובזה שדואג האדומי נטרד משני עולמות והכל בגלל שהיה צריך להסתיר את עצמו עוד יותר ועוד יותר) במקום לצעוק שבת, אפשר לדבר בנחת לצאת עם עוגות עוצרים את המכונית נותנים להם קצת לאכול אומרים להם לחנות את המכונית ושיבואו להתארח בבית, בבני ברק באמת עשו את זה וכך החזירו הרבה בתשובה אז גם כאן שיעשו אותו הדבר שיזמינו אותם הביתה - אם האשה מסכימה… אני לא מתערב… אני רק אומר עצה טובה, אולי הם כבר לא ירצו לעזוב את הבית ואז תהיה באמת בעיה של שלום בית… אני רק אומר… אבל כאן במקום זה יורדים לכביש מס' 1 ואז כל הילדים עושים 'ג'יהד' זורקים אבנים, מה זה הג'יהד הזה ג'יהד תעשה בשדה תעלה על ההרים תצעק בתורה ותפילה תצעק לה'. זורקים אבנים על חילונים ובסוף זורקים על ההורים השכל הוא מדי קטן בשביל להבין את החילוק.

נחזור לענין של השני ערים שהם בועז ורות וכמו שאומר רבנו בתורה ק"ב חלק ב' שבועז ורות זה סוד סמיכת הגאולה לתפילה כי בועז הוא הגואל ורות היא התפילה וכו' וצריך לחברם יחד, כי רות כל מגמתה וכל תשוקתה היתה לגלות את סוד הכרובים כי השומע את עשרת הדברות היוצאים מבין הכרובים בידוע שנמחלו כל עוונותיו, ורות ע"י גודל המסירות נפש שלה היא זכתה שנכללו בה כל הניצוצות של כל מואב שבערו בה באש "תבערה" ממש, ובועז רואה איך היא בוערת לה' בכזו אש תבערה ואעפ"כ היא מלקטת בנחת כל שיבולת ושיבולת רק איפה שיש אחת או שתיים, הכל על פי ההלכה והוא יצא מהתפעלות כי בדרך כלל מי שבוער באש הוא הורס את הכל שובר את הכל וכאן הוא רואה גם אש להבה וגם ישוב דעת נפלא, ורות כל מגמתה לשמוע ולהשיג את סוד הכרובים ולכן בועז מלמד את רות את סוד התפילה וכמו שכתוב במגילת רות: "ויאמר בועז וכו' אל תלכי ללקוט בשדה אחר" תתפללי מילה מילה אות אות אל תעברי לאות אחרת למילה אחרת וכך תזכי להגיע לכרובים, וזה שאומר רבינו בתורה ס"ה שכל אות ואות מהתפילה זה ליקוטים יקרים וכל אות ואות מבקשת מהנפש "אל תלכי מאיתי ללקוט ליקוטים אחרים, כי איך תוכלי להפרד ממני לגודל ההתקשרות והאהבה שיש ביננו הלא את רואה את יקר יופיי והדרי וזיוי ותפארתי" וכל אות ואות היא מלפפת ומחבקת אותו ואומרת לו איך תוכל להיפרד ממני הרי אני יכולה לתת לך כל טוב שבעולם כל הישועות כל הנחמות, פרנסה ילדים שידוכים ע"י כל אות ואות וכשמתחיל לומר האות 'ב' שיחכה שימתין הוא אומר ברלללל… לאן אתה בורח? תגיד 'ב…רוך' לאט לאט מברוך הוא עושה 'רוך' הוא בורח… למה אתה בורח אתה לא ברק שצריך לברוח מיד… יש לך זמן אני אתן לך את כל השפע מה אתה ממהר הבנק לא יסגר חכה קצת תגיד כל מילה ואז אני אתן לך כל טוב תבוא לבנק עם תיק מלא זהב, תקום יותר מוקדם תוכל להתפלל עוד שעה ואז תבוא לבנק עם שני שקים מלאים זהב קמים ברגע האחרון מיד חוטפים 'ברוך שאמר' 'אשרי' 'ישתבח' מה צריך יותר 'יוצר' וק"ש ותוך חמש דקות הוא גמר את התפילה, מה אתה כל כך ממהר אל תהיה כזה 'יקה' בשמונה וחצי נפתח הבנק אז אתה חייב להיות שם? ברק הוא 'יקה' הוא אמר שמונה וחצי הוא מפנה אז הוא עוזב בדיוק בשמונה וחצי השאיר שם טנקים וכו' אבל אתה למה אתה ממהר, כל מילה זה יופי בפני עצמו נכון, אתה חייב לעבור לאות אחרת? אבל אל תשכח אותי לעולם איך אתה יכול לשכוח אותי, זה צריך ליהיות כמו מעדן אוכל נדיר שאכל פעם במסעדה, בחתונה וכדו' – הוא אף פעם לא שוכח – איזה אוכל טעים אכלתי פעם, כך כל אות ואות הוא לא יכול לשכוח אותה לעולם, וזה מה שאומר לה בועז 'עינייך בשדה' שכל התפילה מתחילה ועד סוף כל מילה מאודה לק-ל עד 'אמן אמן שם הנורא' של אדון עולם שלאחר התפילה, החתם סופר בספר בתורת משה אומר על הפס' 'לשמוע אל הרינה ואל התפילה' שמיד שפותח ברינה עוד לפני התפילה כבר שומעים לקול רינתו וזוכה לכל הישועות שהוא צריך לעצמו ושאר כל התפילה היא לכל החיים או לילדים שלו ולכל העולם, אבל ברגע הראשון שפותח פיו בתפילה פעל כבר את כל הישועות, התפילה זה להכניס את כל המח בתפילה לא רק בשבת מתפללים חמש שעות, צריך לעשות כך כל השבוע בכל יום בניגונים כמו שמתפללים בשבת, אבל הוא לא יכול להתפלל כי נזרקה בו רוח אפיקורסות כך אומר רבינו הוא לא מאמין שה' עומד ממולו ומי הם האפיקורסים זה אנחנו רבינו אומר שלפני שנתחיל לדבר על האפיקורסים הרי אנו שורש האפיקורסות רבינו אומר שמצח הנחש יונק מהזקנים של הדור שלא מוסיפים קדושה ודעת ואנחנו שורש מצח הנחש, מצח הנחש זה אלו שמאחורי הכל כי אלו שעולים על הבמות זה רק שולחים אותם אבל מאחוריהם יש כאלו שהם מושכים במושכות והם לא מראים את עצמם כלל (והוא בהראותו על אחד החתנים – אלוף משנה בצבא הוא יודע בדיוק מי זה באמת מצח הנחש).

ולזכות לתפילה אי אפשר כי אם על ידי ששונא את הכסף כמו שאומר רבינו בתורה ל' שחכמה תתאה אי אפשר להשיג כי אם על ידי 'שונא בצע' כי זה הדבר הכי גרוע שיש כי בתאוה הידועה יש עוד בושה נוראה וכשרוצים לבייש אומרים לו אתה פגום בזה וכדו' ולכן יש סיכויים שהוא יחזור בתשובה, אבל תאוות ממון הוא עוד מקבל על זה כבוד וזה שנאמר 'לקתה בכפליים' גם הוא מושקע בתאוות ממון וגם הוא מקבל כבוד על זה והוא לא יכול לחזור בתשובה אף פעם, חוץ מהמאכלים של הסיפור של הבעל תפילה שעל ידם יכולים להוציא מתאות ממון המאכלים הם הדברי תורה של הצדיק רק ע"י שונא בצע יכול לזכות לחכמה תתאה שזה ה'ה' של שם הוי' וכו' ו'כלה' זה אותיות כל ה' שבכלה יש את כלליות של הה' שזה החכמה תתאה.

וזה מה שרות רצתה להשיג את סוד הכרובים לראות את שם הוי' שמתנוצץ בתוך הכרובים שמראים לאדם שנמחלו לו כל עוונותיו (וגם רבקה זכתה לזה ושם הוי' הוא שהעלה לה את המים מן הבאר וע"י שם הוי' עלו המים לקראתה), אמר לה בועז 'הלא ציויתי את הנערים' ומפרש רבינו שזה בחי' סתימת העיניים לצוות את העיניים 'ציויתי' לשון צוותא והתחברות לחבר את העיניים כמו בצבת כי הכל תלוי בשמירת העיניים, וכן מפרש רבינו על מה שאמר לה 'עינייך בשדה' שהעיקר זה שמירת עיניים, ורבינו אומר שהנערים זה העיניים וכך כותב הגר"א וכן רי יצחק אייזיק חבר שתורתו היא תורת הגר"א הם כיוונו לדעת רבינו שהנערים זה העיניים והכרובים נקראים העיניים כך אומר התיקוני זוהר ועל זה נאמר 'הן אלה עיני ה' אשר משוטטים בכל הארץ' ומבין שני הכרובים משה שמע את עשרת הדברות וכמו שנאמר בסוף פרשתינו 'וישמע את הקול מדבר אליו וכו' מבין שני הכרובים' וכל דיברה ודיברה יצאה עם כל מיני שירים וזמירות, וזה מה שרות רצתה להשיג את בחי' הכרובים אחרי כל המסירות נפש שהיא עשתה ונעמי הפחידה אותה ורצתה להרחיק אותה ואמרה לה שאצלנו היהודים יש בכל פינת רחוב משריפה על כל דבר הכי קטן מיד שורפים וחונקים הורגים בסייף וסוקלים לא כמו הגויים המואבים התרבותיים והעדינים שחותכים יהודים לחתיכות חתיכות בשיא העדינות והישוב דעת ורות עשתה מסירות נפש ומוכנה להכל היא אומרת לנעמי באשר תמותי אמות ושם אקבר היא קיבלה על עצמה את כל המיתות ועכשיו היא רוצה להשיג את סוד הכרובים סוד העיניים סוד הכרובים שרואים בהם את שם הוי' ושמראה שהכל נמחל וכל העברות נמחקים, כי הרי היא היתה גויה והרי אפי' הנשיאים אמרנו אמול ביאו כל אחד א סדר קורבנותיו וכותב רבינו בחיי שיש בזה סודות נוראים וכל נשיא הביא קערת כסף אחת שלושים ומאה משקלה, לכפר על 130 שנה ראשונות של אדם הראשון שברא אז מלאכי חבלה ושדים וכן הכהן הגדול שנכנס לפני ולפנים מביא קורבן חטאת כי כל אחד צריך לתקן את החטאים עד אדם הראשון וכמו שאומר רבינו בתורה י' כל אחד צריך לתקן פגם אבותיו וכן נאמר 'הן בעוון חוללתי ובחטא יחמתני אימי' ורות זכתה ע"י גודל מסירות נפשה שימחלו לה כל עוונותיה וזכתה ע"י שהשיגה את סוד הכרובים ואם בועז היה יודע את סוד גדולתה של רות היה יכול להביא את דוד מיד ולא היה צריך לעבור דרך עובד וישי אלא מיד היה נולד דוד ואז היתה הגאולה השלימה, וכך כותב השפת אמת שאילולי היה יודע בועז היה מביא לרות עגלות פטומות ואז היתה הגאולה השלימה כי בזמנו של בועז היו במדריגה גבוהה מאוד בדרגת פנים בפנים והם היו רואים מיד את שם הוי' מתנוצץ ומאיר על דוד ומיד היו ממליכים אותו אבל ארבע דורות אחר כך כבר נחלשו הדורות וכבר לא ראו כלום ואז סבל דוד את כל המחלוקת והרדיפות מאבשלום ומשאול ועי"ז התאחרה הגלות וכמו שאמרנו בשיעור של הבחורים שיהונתן רימז לדוד ע"י שלושת החצים שעכשו שאול לא נכנע לדוד ורודף אחריו ובגלל זה נדחת הגלות למעלה משלושת אלפים שנה וזה רמז בשלושת החצים באומרו גש אל החצים והלאה ואפי' שמואל הנביא לא ראה ולא הבחין בעיניים של דוד איך שם הוי' מתנוצץ עליו וה' אמר לו 'האדם יראה לעיניים וה' יראה ללבב' ולכן לא זכו אז להמליך את דוד מיד עליהם ולכן התארכה הגלות אבל אם היה מביא אז את דוד המלך והיתה אז גאולה שתהיה בקרוב בימינו כהרף עין, אמן.