תפילת ל"ג בעומר נכתבה על-ידי הרב אליעזר ברלנד שליט"א
 

רבונו של עולם, מלא רחמים, פתח לנו את אוצרך והשפע עלינו אור חדש ביום קדוש ונורא זה, שבו מאירה נשמת רשב"י באור חדש, פותחת לנו את כל הרקיעים וממשיכה לנו השגות אלקות לכל השנה כולה, יום שבו מתגלית הנשמה שזכתה לתקן את חטא אדם הראשון בשלמות, עד שנאמר עליה: "נעשה אדם – נאמר בעבורך". זכה רשב"י להחזיר את כל האורות לשרשן, אור גניז וטמיר וקדמון צח ומצוחצח, שהם חמשת הפרצופים של אדם קדמאה, שתיקנם בשלמות, עד שאפילו משה רבנו נזקק לו, כי כשעלה למרום לחדר שנקרא "מרום", בו היו גנוזים הלוחות הקדושים, נתעברה בו נשמת רשב"י במלחמתו עם מלאכי רום, בבחינת "עלית למרום שבית ש'ב'י'" (ש'מעון ב'ר י'וחאי).

רבונו של עולם, גדול העצה ורב העליליה, פינו מלא שירת הודיה על היום הנפלא שהורדת לעולמך, שהוא יום ההלולא של רשב"י, שבו חדוה וששון בכל ההיכלות, חיות לכל העולמות, יום שבו כל מלאכי מעלה ששים ושמחים בהתגלות האורות החדשים והנפלאים. יום שכל שרפי מעלה אראלים ותרשישים מצפים לו בכליון עינים, מצפים להתגלות האורות החדשים והמחודשים, שנסתמו ונעלמו מאז חטא אדם הראשון. כי היה על אדם הראשון להוסיף שפלות וענוה, הכנעה ובושה, אימה ויראה, יותר ויותר מרגע לרגע, ולשיר להודות ולזמר משעת הבראו ועד כניסת השבת כמו שנאמר: "טוב להודות לה' ולזמר לשמך עליון", כדי לזכות עם כניסת השבת לפתיחת כל מקורות האור, עד "והיה אור הלבנה כאור החמה", לתקן על ידי כן שבירת הכלים, ולהמשיך את האור לכל התהומות והמחשכים. אך הוא לא עשה כן, אלא ניסה להרקיע שחקים ולהמשיך את האור בלא תפילה ותחנונים, בלא זמר ושבחים. בבחינת עץ הדעת, בבחינת "ולא התבוששו". הפסיק על ידי כן בין חכמה דאדם קדמאה לחכמה סתימא דעתיקא קדישא. מאז שבירת הלוחות, לא היה מי שיתקן זאת, עד שנאצלה נשמת רשב"י הקדושה והנוראה, שגילתה שבעים תיקונים, הנמשכים משבעים פנים, שבהם כלולים כל האורות הגנוזים מכתר דאדם קדמאה, ובהם הביטול  השלם לאור אין סוף, באופן שלא ידע האדם מעצמו כלל.

רבונו של עולם, חוס ורחם עלינו והאר לנו את האור הנורא של סתרי אוריתא ביום קדוש ונורא זה, יום ל"ג בעומר, אשר בו מתגלית מחדש נשמת רשב"י ביתר שאת וביתר עוז. כי כפי ירידת הדורות, כן הולכת ועולה נשמת רשב"י עד אין סוף ועד אין חקר, כדי למשות מן המים הזידונים את המטים לשקוע ביון מצולה.

אנא אבי, חוס וחנני בכח רשב"י, יחיד מיחידי הדורות, שזכה להשלים דמות צלם תבניתו בתכלית השלמות. עזרני לנתק ולשבר, לעקור ולמגר את כל שלשלאות הברזל שנקשרתי בהם, זכני להשתחרר מכל הכבלים שנסתבכתי ונלכדתי בהם, ההולכים ומשתרגים ועולים על צוארי מיום אל יום ומרגע לרגע יותר ויותר, כי בכל שעה ושעה הולכים וגוברים ההרהורים הרעים השוטפים את לבי ומוחי, ומי המבול המציפים את כל כולי. אנא הצילני מידם, פן יכוסו כל ההרים הגבוהים, פן לא תישאר בי אף נקודה אחת שלא נשטפה עדין במי המבול הזידונים והנוראים. "טבעתי ביון מצולה ואין מעמד, באתי במעמקי מים ושיבולת שטפתני". אנא אבי שבשמים הצילני מן ההרהורים הרעים הסובבים אותי מכל הכוונים, תן לי עצה כיצד להימלט מהם. כי כל העצות שמצאתי עד כה, עזרו לי רק לזמן מועט, ואחר כך שוב עטו עלי הרהורי ביותר, עד לא נתנוני השב את רוחי, "באו מים עד נפש, אמרתי נגזרתי, שתני בבור תחתיות ומתחתיו", נפלתי לעמקי עמקים שלא נפל שם אדם מעולם. "כמו פולח ובוקע בארץ נפזרו עצמינו לפי שאול", בקעתי את כל הארץ בנפילותי, ואת התהום מרוב חטאי, שקעתי יותר מקורח ועדתו, והגיהנם הפעורה מתחתי מלפפת אותי מכל עברים. אני כאוד הנתון עדין בתוך האש, והלהבות מקיפות אותו מכל צד ועבר.

נא אל רחום וחנון, הן ידעת שאני נעור וריק מכל וכל, וכל סמיכתי ומבטחי בכח הצדיקים האמיתיים ובזכותם העצומה. ביום זה נסמך אני ונשען בכח רשב"י הקדוש, שזכה לראות מסוף העולם ועד קצהו, מתחילת הבריאה ועד סופה, יוצא ובא בהיכלות של מעלה, מכיר כל סודותיהם, ויודע תושיה להמתיק את כל הדינים, עד אשר אמר: אילו היו אלעזר בני ויותם מלך יהודה עמי, יכול הייתי לתקן את כל הבריאה מתחילתה ועד סופה. נאמנים דבריו ואמיתיים, חיים וקיימים לעד ולעולמי עולמים. ובודאי הצדיקים האמיתיים בעזרו, ניצבים לימינו לתקן את העולם כולו, מראשיתו ועד סופו, ועל כך כל שברי ותקותי. מצפה ומייחל אני, שגם לשפל ולבזוי כמוני יהיה תיקון, גם לפגום בברית כמוני תהיה פדות והצלה, גם לחוטא כמוני בחטאים שבין אדם למקום ושבין אדם לחברו – תמצא דרך לכפרה ולמחילה. כי אף על פי שאיני ראוי למחילה, באשר ממשיך אני להזיק ולהשמיץ, לחרף ולגדף, לגנות ולבזות צדיקים ויראים ואנשים כשרים בסתר ובגלוי, הטובים ממני רבבות פעמים, ולשפוך את דמם כמים מידי יום ביומו ובכל רגע ורגע, אשר על זה נאמר: כל המלבין פני חברו ברבים אין לו חלק לעולם הבא – אף על פי כן אני מלא תקוה כי צדיקיך האמיתיים כרשב"י ימשיכו עלי מחינם ומחסדם, עד שיתהפך לבבי לאהוב את כל בריותיך, בפרט את יראיך ועושי רצונך, ועל ידי כן אזכה לתשובה שלמה ולמחילה גמורה.

אנא, אבי שבשמים, תן בי לב לחבב ולאהוב את כל עמך ישראל הכשרים, תן בי לב טהור להתחבר ולהתקרב אל התמימים והיראים, תן בי לב נקי וזך לאהוב אותם אהבה עזה, בפרט את צדיקיך המקדשים את שמך בעולם. זכני ביום ההלולא של רשב"י להיתקן ולהיטהר מפגם תלמידי רבי עקיבא, שלא נהגו כבוד זה בזה. כי גדול ונורא העוון הזה ושנוי עד מאד לפני המקום, שהרי בעטיו נענשו קדושי עליון בחומרה יתרה, בעבורו נספו עשרים וארבעה אלף תלמידים על פגם דק מן הדק, שאין לנו בו שום תפיסה והשגה.

אנא אבי שבשמים, תן לי מחינם ומחסדם של צדיקי האמת, זכני לאהבה ולחביבות של רשב"י שאמר: אנן בחביבותא תליא מלתא – עד אשר אתכלל בכבוד האלוקי של התנא האלוקי, שתיקן פגמם של אלו, שלא נהגו כבוד זה בזה. זכני לדבוק באורו הגדול של רשב"י, המתגלה ביום המיוחד הזה, זכני לאור הגואל את העולם מאופל שנאת חינם ובזוי חברים, אשר בכוחו פתח רשב"י את כל הרקיעים וגילה סודות שלא התגלו מעולם, עד שכל הפמליא של מעלה ורעיא מהימנא ואליהו הנביא ושאר כל צדיקי הדורות ירדו לשמוע את גילוייו הנפלאים, וכל  התיקונים אידרא רבה ואידרא זוטא.

זכני, אל חנון ורחום להתקשר אל הצדיק ולאחוז בו, שהרי את כל האורות האלו הוריד רשב"י לעולם כדי לתקן את כל הנפשות שיאחזו בו, כי כל אשר יזכיר את זכותו, ימליץ עבורו התנא הקדוש לפני כסא הכבוד להוציאו משאול תחתיות ומתחתיו, להרימו ולנשאו מכל מקום שנפל אליו. אבי, צורי וגואלי, הן כל יכול אתה, ולא תבצר ממך תושיה להושיעני, כי אין רשע בעולם שלא תוכל לתקנו בכח הצדיקים האמיתיים, אפילו רשע כמוני, שהרשיע יותר מכל בני תמותה, וחתר חתירות נוראות מתחת שאול תחתיות ומתחתיו, והתחייב בפגמיו וחטאיו הקשים בנידוי ובחרם רבבות פעמים. כי לא תבצר ממך דרך עד ההשתלשלות הנמוכה של פוגם בבירת, בדיבור ובמחשבה כמוני, כי על כל הפגמים האלה אתה מוכן לכפר ולמחול, אם אך אעשה תשובה אמיתית מעומקא דליבא, אם אך אתחרט חרטה של ממש, אם אך אהיה טובל בלא שרץ בידו. תוציאני אז משאול תחתיות ותציבני לפני כסא הכבוד. כי בכל רגע ורגע אפשר לזכות לתשובה אמיתית שמגעת עד כסא הכבוד, ובפרט כשאתה בעצמך מוכן לסייע ביד החוטאים להגיע לתשובה זו בזכות צדיקים אמיתיים כרשב"י והאבות הקדושים. אור התשובה הזה יורד במיוחד ביום ההלולא הקדוש והנורא של רשב"י, ביום שכל בית ישראל מצפים לו כל השנה כולה, ומדליקים בו מדורות ואבוקות לכבוד הצדיק פאר הדורות, יום שבו יהודים מכל רחבי תבל משתוקקים לבוא ולהשתטח על ציונו הקדוש, ולבקש על נפשם ונפשות בני ביתם ועל נפשות כל עמך בית ישראל ברוחניות ובגשמיות. כי יכול רשב"י להמליץ טוב בעד כל יהודי ויהודי ולעזור לו, באשר הוא שם. כי כלול רשב"י מכל ששים רבוא נשמות ישראל, שבכל הדורות, קבוע בלבו של כל יהודי ויהודי, וחקוק בכל רמ"ח אבריו ושס"ה גידיו כ"מחוקק" רעיא מהימנא. כל העולם לא נברא אלא בשביל זה, בשביל האדם השלם, בשביל הצדיק – "כי זה כל האדם" – "וכל העולם כולו לא נברא אלא לצוות לזה". כי האדם לא נברא אלא לפאר ולרומם גדולת הבורא יתברך, המתגלה בעולם בכל תפארתה והדרה על ידי הצדיק יסוד עולם בתורותיו הנגלות והנסתרות. עלינו, איפוא, לספר כבודו וגדולתו של הצדיק, ללמוד בספריו הקדושים ולפרסמם בעולם כולו. עלינו להגדיל תורה ולהאדיר, להאיר לזרוח ולהזהיר, באור הזוהר ושבעים התיקונים והאידרות הנוראות, אשר סובבים עליהם כל ספרי העץ חיים ופרי עץ חיים, ומתוכם הם מפיצים דעת פנימיות התורה לכל העולם. כל ספרי הקבלה שבעולם דולים מהנחל הנובע של תורותיו הנוראות, מהנהר הנמשך מעדן, דלא פסק לעולם, לחדש חידושין נוראים בכל עת ורגע. ואין לך אדם שלא יתעורר בתשובה, כאשר יקרא את דברי הזוהר הקדוש ושבעים התיקונים, שכן זכה רשב"י שחץ דבריו יפלח כבדו של הס"מ. וזהו סוד דריכת הקשת והחץ, הנהוג בכל בית ישראל בל"ג בעומר. מנהג זה בא לומר, כי זכה רשב"י לירות חיצים בליבה של הסטרא אחרא, להמיתה ולירש את ברתא דמלכא.

רבונו של עולם, תן בנו הכח לירות חצים בסטרא אחרא, עד יפלח החץ כבדו של הס"מ הנורא האופף אותנו מכל צד. כי בכל צד שאנו פונים, אנו רואים אותו ניצב לנגדנו, ומאיים להמיתנו בכל מיני מיתות קשות ומשונות, עד היינו ככדור המתהפך וכגלגל הסובב תמיד על צירו, כאופן המתהפך סביב עצמו, הנשאר תמיד במקומו, ואף כי ירבה להסתובב, לא יזוז ממקומו כמלוא הנימה, כן היינו גם אנו מסתובבים על צירנו ולא נעתקנו ממעשינו הרעים אפילו כחוט השערה. וכל הדרכים והעצות שפעלנו בהם לא עזרונו למחוק את היצר הבוער בקרבנו יומם ולילה, לא יתננו השקט ומנוח לא בשבתנו ולא בקומנו. ובכל זה הרי אנו האשמים, ובפרט אני הגרוע מכל, שהמשכתי עלי את יצרי הרע מנעורי, כי מיום עומדי על דעתי עד היום הזה עדין לא עשיתי שום עבודה מעומקא דליבא, ולא קיימתי שום עצה בלב שלם, ואף על שגיאותי לא התחרטתי מעולם חרטה אמיתית. נהגתי בכל כמצות אנשים מלומדה, והייתי כדואג ואחיתפל שתורתם ועבודתם היתה מן השפה ולחוץ, כי דואג, שהיה אביר הרועים, ואחיתפל, שעצתו כאשר ישאל איש בדבר האלקים – לא נלחמו ביצרם הרע, עד שנפלו חלל ברשתו, בנכליו ובתככיו. אם בארזים נפלה שלהבת, מה יגידו אזובי הקיר!

אבל אף על פי כן איני מייאש עצמי כלל, כי אני מאזובי הקיר, הנסמכים ונשענים בארזי העולם, שאין אש שולטת בהם לעולם (ואילו דואג ואחיתפל חלקו על שמואל ודוד. ואלמלא זה היו יכולים כשאול לזכות לכפרה, ולהיות כמוהו במחיצת שמואל). אנו מאמינים באמונה שלימה בצדיקי הדור, ובפרט בפאר הדורות, שעליו נאמר: "אנת הוא שבת דכולי יומא" (שב"ת עם הכולל גימטריא שמעון בר יוחאי). וגדולים צדיקים במיתתן יותר מבחייהם, מאיר הצדיק השוכן כאן כשמש שלעולם אינה שוקעת, ואף כשמסתלקת ממשיכה להאיר בסיהרא ובכל כוכביא. כן, אל חנון ורחום, תמשיך גם עלינו מאורו, ותזכנו לתשובה שלימה מאהבה ביום ההלולא הקדוש.

אנא, אב רחום וחנון, הורה לי פתח הצלה, גלה לי את אורו של הצדיק אשר יוכל להצילני ולהראות לי דרך תשובה, גלה לי את אורו של רשב"י, היודע את רוע מצבי ואת כל אשר עבר עלי, מיום שנאצלה נשמתי דרך כל העולמות וכל הדורות עד שנוצרתי על ידי ההשגחה העליונה דוקא בגוף שכזה, עם חלקי נפש רוח ונשמה שכאלו, עם חלקי המח אשר יש לי היום, שלא זכיתי להוציאם מן ההעלם אל הגילוי. אנא גלה לי את אורו של הצדיק שיסייע בידי לקיים את עצות הצדיקים, שעל ידם אפשר לגלות את המוחין מתעלומתן ולדחות את כל המחשבות הרעות ממוחי, שהרי אין שתי מחשבות שוכנות במח בעת ובעונה אחת. ברגע שמתגלים המוחין מתעלומתן, נדחית כל מחשבה זרה, בפרט על ידי לימוד ש"ס בעיון ובהבנה, שעל ידו עיקר התגלות המוחין החוצצים והדוחים מן המח כל מחשבה רעה. אויה לי, כי זנחתי את עצת הצדיקים, וטמאתי את רמ"ח אברי ושס"ה גידי בכל טומאה שבעולם, עד שאפילו אפר פרה לא יוכל לטהרני ממחשבותי הנוראות השוטפות את מוחי, כי לא יצאתי מחול אל הקודש אפילו כפחות מחוט השערה, ואינני יודע שום עצה כיצד להגיע לחרטה אמיתית מעומקא דלבא, ולתשובה אמיתית, ולטובל בלא שרץ בידו. לכן טרחתי את כל הטירחה הזאת, וטלטלתי את עצמי בכל מיני טלטולים, והנני מנדד שינה מעיני ותנומה מעפעפי, כדי להגיע לציונו הקדוש של רשב"י, אשר בזכותו, אתה יכול לפדותני, להוציאני משאול תחתיות ומתחתיו, ובפרט ביום ההילולא הנורא הזה, ביום שרשב"י עולה עליות חדשות שלא היו עדין מעולם. כי בכח עליותיו הנוראות והעצומות אתה יכול לעזור גם לחלוש כח וחסר דעה שכמוני, גם לגרוע כזה שלא היה עדין מעולם. אמר להרים כסוני ולגבעות נפלו עלי, מרוב בושה וחרטה, עד שכמעט אחזני היאוש, כי הרי אני כבר צועק ימים ושנים ועדין לא נושעתי. אך מאחר ויודע אני כי מעולם לא צעקתי צעקה אמיתית אחת, מתנוצץ בי אור של תקוה, שהרי אם הייתי עושה כן, בודאי הייתי נושע מיד, מתרומם מעל המים הזידונים, ומתחיל להיטהר ממחשבותי הקשות.

רבונו של עולם, מה אעשה, ואיני יודע כיצד להגיע אפילו לצעקה ראשונה, לצעקה שהיא התחלת כל הצעקות, ואיני יודע כיצד לצעוק צעקה ראויה שתהיה מעומקא דליבא באמת, שאחריה אין אדם יכול להרים גופו, כמו שאמרו רבותינו זכרוני לברכה: אנחה שוברת חצי גופו של אדם. כי בצעקה אחת אמיתית זוכה אדם לשבור את מחצית תאוותיו, ובצעקה אמיתית שניה שובר מחצית מן הנותרת. מי יתן ואזכה לאותן אנחות וצעקות אמיתיות ואמחה כל שמץ תאוה ומחשבה רעה מאיתי. הן אתה יודע, אבי, אב הרחמן, שניסיתי והתיגעתי להגיע לצעקה האמיתית הזו, ועדין לא עלתה בידי. אבל אני מאמין באמונה שלימה, שדוקא היום אפשר להגיע לצעקה מעומקא דליבא ולאנחה השוברת גופו של אדם, ולזכות על ידי זה לצאת מכל תאוותי הרעות  וממידותי הפחותות. כי ביום זה מקבל רשב"י כוחות חדשים להשפיע ולעזור לחסרי כח ולנעדרי דעת, הריקים מכל וכל, להכניס בהם שכל ומוחין ולהמשיך להם שפע הדעת מהנהר היוצא מעדן, מעדן עילאה מנועם עליון, באופן שתתבטל הסטרא אחרא לגמרי, וכל הרצונות הזרים יתהפכו לרצון ה', עד אשר נזכה כולנו לנועם שזכו אליו הצדיקים הנפלאים, יחידי הדורות, שמקום גניזתם מאיר באותו נועם נפלא שהיה קודם החטא.

רבונו של עולם, אנא זכני לנועם הנפלא הזה בזכות רשב"י, שזכה להגיע לדרגת אדם הראשון שקודם החטא, אשר עליו נאמר "נעשה אדם". אנא אל רחום וחנון, המשך עלי בזכות הצדיק הזה מאותו נועם נפלא, הדוחה כל דמיון של נועם דסטרא אחרא, שאחריתו מרה כלענה. אוי, אבי, אל רחום וחנון, פדה נפשי ממלכודת הסטרא אחרא, המצליחה לפתותנו בנועם המדומה שלה, אשר כבר בראשיתו חשים במרירות הצפונה בו, עד שאפילו השוטה הגדול שבעולם, כשמתבונן לרגע קט בישוב דעת, נוכח מיד בחרפת השקר, בטומאת הזיוף ובמרירות האכזבה שטומנת בחובה מזימת הדמיון של הסטרא אחרא. אך אני הגרוע מכל, חרף יודעי כל זאת, הלכתי שולל אחרי יצרי והתפתיתי אחר כל דבר חרפה ומאוס, והמטתי על עצמי חרפות נוראות, חרפה שברה לבי, ולא אוכל השב את רוחי, ואין לי שום פנים לבוא ולבקש מחדש פדות בכל שנה ושנה, אין לי פנים להיות ככלב  השב על קיאו, וככסיל השונה באולתו.

אבי שבשמים, תן בי אמונה שלמה בכוחך הגדול להושיעני מרשת הסטרא אחרא על ידי צדיקיך המלמדים זכות על כל הרחוקים והנידחים, תן בי אמונה שלימה בכח תורתם של צדיקים אמיתיים לטהר את המוחין ולזכך את הדמים, אנא המשך עלי הארה ביום זה מאורו של רשב"י, אורות של מוחין זכים וטהורים, שיתפשטו בכל רמ"ח אברי ושס"ה גידי, ידחו את החיצים הנעוצים בי, את המחשבות הרעות השוטפות את מוחי ויטהרו ויזככו את כל דמי העכורים, עד אשר יזדכך הכבד ויתחיל ליצר דמים חדשים, הבאים ממח זך וטהור, המתפשט בכל העורקים והגידים, הנמשך מנועם קדוש עליון, בבחינת "על מי מנוחות ינהלני". אנא, אל רחום, זכך כל הדמים העכורים והפכם למי מנוחות, וכל רוחות הסערה הנושבות בקרבי, לרוח חכמה ובינה, לרוח עצה וגבורה, לרוח דעת ויראת ה'.

בעל הרחמים, חוס על דל ואביון כמוני, המשך עלי את כל הרוחות, ממקום שנמשך רוח חיים למשיחא, (מנוקבא דפרדשקא), שנאמר עליו: פלא יועץ שר שלום, זכני לרוח החיים שתטהר ותזכך את כל דמי, עד אשר אפסיק לשנוא אנשים צדיקים כשרים ותמימים, ההולכים לפי תומם, ואזכה לאהבת חברים אמיתית, כי כל עוד זורמים בי עדין הדמים העכורים, אני נכשל בכל פעם מחדש בשנאת חינם, וצדיקים אמיתיים לצנינים בעיני, "כי אנשי דמים ישנאו תם", וכל עוד אני מעליל עלילות ושקרים על אנשים כשרים וישרים ממני, מוסיף דמי להיות עכור ואיני יכול לטהרו, כי "אי אפשר לאדם לדבר שקר, עד שיעכיר את דמיו". ועתה, אבי, מה אעשה, והרביתי כל כך לחטוא ולפשוע בענין זה, וכזבים עד אין סוף טפלתי על בריותיך, מיום עמדי על דעתי עד עתה, וכל ישותי, מעשי, דבורי ורעיוני הם אך שקר כל היום, חנופה, רושם ופרסום. ובכבודי מהרהר אני בכל עת, מעמיד פנים בכל רגע ורגע וגונב דעת הבריות. איך אשא פני אליך, ואיך יזכה לחנינה נער חסר דעה כמוני, השקוע בכל הבלי העולם. שהרי כבר אבדתי צלם אלקים, וירדתי לדיוטה התחתונה, הנמוכה משל נחש המזיק. אוי לי, כי בזיתי וחרפתי אנשים צדיקים וישרים, קדושים וטהורים, ההולכים לתומם, שמעולם לא עשו לי מאומה, ואף כפוי טובה הייתי, כאשר פגעתי גם בכבודם של גומלי טוב וחסד עמדי.

רבונו של עולם, עדין אני מחזיק בך, ואיני נופל בדעתי כלל ואיני מיאש עצמי חס ושלום, כי אתה גלית לנו, שדוקא בימי הספירה האלו אפשר לתקן פגם אהבת חברים.  לפיכך אבוא עתה לפני רום מעלת הצדיק הנורא השוכן פה, ואבקש חנינה על כל מה שעשיתי ונכשלתי בדמי העכורים, אבקש מחילה על שבזיתי אנשים ולעגתי לחברים, ובפרט לכל הישרים והתמימים המקימים את עצת הצדיקים בתמימות ופשיטות. כי אכן ידוע ידעתי שרחמי הצדיקים האמיתיים הם לבלי סוף, וחפצם אך להמליץ טוב בעדנו לפני כסא הכבוד, ולבקש עלינו רחמים מאל עליון, ידעתי כי לא יחשכו כח ומאמץ, וישתדלו מאד להציל אפילו נחות כמוני, הנותן עצמו למרמס התאוות והמידות רעות. לכן סומך אני יתדותי על גודל רחמי הצדיק, ובא לבקש ממנו באמת ובתמים להפכני מרע לטוב גמור, ולזככני בכל פנימיות לבי, אברי חושי וגידי, לא מהשפה ולחוץ, כפי שהייתי עד עכשיו, אלא לעוררני באמת מעומקא דלבא בחרטה עמוקה אמיתית על העבר, ובקבלה להגמל מכל הרע לעתיד, להרחיק השאור מגבולי לגמרי, בבל יראה ובבל ימצא, לא במחשבה ולא במעשה.

רבונו של עולם, מלא רחמים רבים וחסדים גדולים ונוראים, אתה גלית לנו על ידי הזוהר ותקוניו וספרי האר"י ותלמידיו את גדולתו הנוראה של רשב"י, שכדאי הוא לסמוך עליו בעת צרה ודוחק, בכל מיני נפילות וירידות. כי הוא יכול להמליץ עבורנו, ולעוררנו לעלות מכל הירידות, עד אשר נזכה לתשובה שלמה בתכלית השלמות שאין שלמות אחריו, כי זכותו מספקת לכל הדורות, לכל הנפילות ולכל הירידות. ויתקיים בנו מה שהבטיחנו, שיכול הוא לפטור את כל העולם כולו מן הדין מאדם הראשון ועד סוף הדורות, את כל מי שיבוא על ציונו הקדוש ויזכיר את שמו וזכויותיו.

אנא רחום וחנון, פדני והושיעני מכף מעול וחומץ, כי מלא רחמים וחסדים עד אין קץ ותכלית אתה, המגיעים אף לחוטא ופושע כמוני, המתגולל במסילה מגואלה בכל מיני חטא ועון, לוקה בכל מיני יאוש עצבות ושברון. עד שנדמה לו שאפסה כל תקוה והוא נתון בידי לא יוכל קום. במרי שיחי אמרתי אין מי שיקימני מירידתי, אין מי שיקיצני מתנומתי, שהרי עברו עלי כל ימי ושנותי באפס וריק, במחשבות פגומות ובראיות אסורות, אשר פגמו בנפש וברוח, והרחיקו ממני נשמה חיה ויחידה. "הצילה מחרב נפשי מיד כלב יחידתי, סבבוני פרים רבים אבירי בשן כתרוני, פצו עלי פיהם אריה טורף ושואג, כמים נשפכתי והתפרדו כל עצמותי, היה לבי כדונג, נמס בתוך מעי".

אלוקי ואלוקי אבותי, אנא אל תטשני חושה לעזרתי, כי בזאת התחזקתי – "אמר ה' מבשן א'ש'י'ב'  א'ש'י'ב' ממצולות ים" כי על ידי א'מרי ש'מעון ב'ר י'וחאי, על ידי זכויותיו ומאמריו אפשר להנצל ממצולות ים, ואף מקליפה קשה כמלך הבשן, ומכל הירידות והנפילות שבעולם. ואף כי יבש כבר כחרש כחי, ולשוני מודבק מלקוחי, ולעפר מות תשפתני – איני נופל ביאוש, כי בידך להושיעני על ידי בחינת עפר ואפר של הצדיקים, על ידי בחינת עפר של רשב"י, שנטמן שלש עשרה שנה בעפר, עד שהעלה גופו חלודה ועורו נקלף מעליו, וזכה על ידי כן לצאת מעור הנחש בתכלית השלמות, עד שנגלה לו רעיא מהימנא ואליהו הנביא עם פמליא של מעלה, וגילו לו כל רזי תורה, סודות העליונים והתחתונים, המלאכים והשרפים, האראלים והחשמלים, עד אשר כל רז לא אניס ליה, כל סודות הנשמות היו נהירים  בפניו, שרשיהם וגלגוליהם מבריאת העולם עד סוף כל הדורות. כל מה שיעבור על כל אחד וכיצד יהיה תקונו, ואיך ינצל מכל הבא עליו ברוחניות ובגשמיות.

רבונו של עולם, עתה באתי לציונו הקדוש לשפוך תחינתי בפניך, ושאגותי כמים נגדך, להצילני בזכות הצדיק מכל מה שעובר עלי ברוחניות ובגשמיות. תמכתי יתדותי בציונו הקדוש, ואני מאמין שזכותו תקיצני מתנומתי, תעוררני משנתי, תעלני מירידתי, תקימני מנפילתי.

רבונו של עולם, אנא זכני בימי הספירה האלו המקדשים והמטהרים, בימי התשובה המכינים כל נפש ישראל לקבלת התורה, לעשות תשובה כרבי עקיבא, שאף על פי שבתחילתו אמר מי יתן לי תלמיד חכם ואנשכנו כחמור – זכה לעשות תשובה עילאה, להיכנס בשלום ולצאת בשלום, ולגלות על כל קוץ וקוץ תילי תילים של הלכות. והרי זהו סוד ימי הספירה הקדושים, סוד ספירת העומר, עומר לגולגולת, לגולגלתא דעתיק, שעל זה נאמר: "ושער רישיה כעמר נקא"