תפילה לחנוכה, נכתבה על-ידי הרב אליעזר ברלנד שליט"א

 ריבונו של עולם, מלא רחמים, הנותן עוז ותעצומות לעם, המשפיע עלינו עוז ותעצומות מספירת הנצח, מארבעים ותשע מוצקות, המשפיעות לשבעת קני המנורה שמן של חכמה, בינה ודעת, אנא תן בנו בינה ודעת לחפש את צדיק האמת, שהוא בבחינת מתתיהו, המשפיע בכל דור ודור את אור החנוכה.

אנא אב הרחמים, שרחמיך אינם כלים לעולם, זכני לכל התיקונים הנפלאים שאפשר לזכות בהם בימי החנוכה, זכני להעלאת רפ"ח ניצוצות, הרמוזים ב"עלה זית טר"ף בפיה", שהוא סוד אור החנוכה, המתקן את כל רפ"ח הניצוצות האבודים, שבכל דור ודור ובכל שנה ושנה. זכני ל"עלה זית טרף בפיה", הרומזים – כי אילו היה נח מתחזק ומתעצם בתפילה בכל עוז ותעצומות, היה מטה את כף המאזנים מכף חובה לכף זכות, ומציל את דורו ממימי המבול, כי בתפילותיו היה יכול לעורר בבני העולם הרהורי תשובה, עד שהיו נעשים לבעלי תשובה גמורים, והיה זוכה להוריד להם תורה בקולות וברקים.

אנא, זכנו עתה בימי חנוכה הקדושים האלו לשמוע את הקולות וברקים, הבוקעים מנרות החנוכה, בבחינת לשמוע את הנראה, כי אין לנו רשות להשתמש בהם, אלא לראותם בלבד. זכני לראות ולשמוע את הקולות הנפלאים, הבוקעים מנרות החנוכה, שהם קולות של מתן תורה.

ריבונו של עולם, המשפיע עוז ותעצומות, תן בנו לב לדעת ולקיים את אשר בקשת מאתנו – "תנו עוז לאלקים על ישראל גאוותו ועוזו בשחקים", כי ככל שנמצא את ההתפארות שבכל יהודי ויהודי מעמך ישראל, ונדון כל יהודי ויהודי לכף זכות, שעליו גאותך ותפארתך, כן ניתן לך עוז ותעצומות לחולל לנו ניסים ונפלאות, ונעורר מחדש את אהבתך לעמך בית ישראל, ואת רצונך הנצחי לחולל לנו תמיד ניסים ונפלאות, שהם למעלה מהטבע. אנא, זכנו שיתקיים בימינו הפסוק: "בעת  ההיא אחפש את ירושלים בנרות", שהוא סוד נרות חנוכה, שעל ידם זוכים לגלות מחדש את ירושלים, להשיבה אל אביה שבשמים, ולכונן בה מחדש את מלכות בית דוד, שעל כסאו לא ישב זר.

ריבונו של עולם, הבוחר בשירות ובתשבחות, אנא זכנו להמשיך עלינו את רוח תפילתו ושירתו של נעים זמירות ישראל, את קדושת שמחתו ואת חן ענוותו של "דוד הוא הקטן", שזכה לשבת על כסא ה' ולהשיב את מלכות ישראל למקורה על ידי שמחתו העצומה בך. אנא, זכנו לנועם זמירותיו ולעוצמת שירותיו ותשבחותיו, שהיה שר לפניך, משבח ומזמר מחצות לילה עד הבוקר, עד אור השחר אור בוקרן של ישראל, עד עת אשר זכה לומר: פשטו ידיכם בגדוד, בסוד – "גודו אילנא", הנאמר על סוף מלכות עכו"ם. אנא זכני בכח צדיקיך האמיתיים לבחינת האבן שזכה לה דוד, בסוד "רועה אבן ישראל", אב ובנין, אבות ובנים, הכוללים אחר הבריאה בחינת בן, בקודם הבריאה בחינת אב, בבחינת – אין עוד מלבדו, אנא, זכני לאבן שממנה הושתת העולם, "אבן מאסו הבונים", זכני לאבנו של דוד, אשר בה הכניע את מחרף מערכות אלקים, כמו שנאמר: "ויחזק דוד מן הפלישתי בקלע ובאבן".

א-ל אדיר שגיא ונורא, גיבור ואיש מלחמה, אדון הנפלאות ובעל התשועות, זכה את עמך ישראל, את בניך עם סגולתך, שעליהם נקרא שמך, באבן שעליה נאמר: "ואבנא די מחת לצלמא הות לטור רב ומלאת כל ארעא", אשר ראה דניאל בנבואותיו בעת חזה את מתתיהו ובניו מכניעים בתפילתם ובזעקתם את מלכות הרשעה, את מלך יון, שעליו נאמר: "ועצם כחו ולא בכחו ונפלאות ישחית והצליח ועשה והשחית עצומים ועם קדושים".

אנא, תן בנו דעת להבין ולזכור, כי ועצם כחו – ולא בכחו, כי כח מלכות העובדי כוכבים לא בכחה וביתרונה, אלא בגרעוננו ובחטאינו, בעוונותינו ובפגמינו, ובפרט בפגמי העיניים. כי בפגמינו- אנו בעצמנו נותנים כח ותעצומות למלכיות העובדי כוכבים, ובפשעינו- אנו בעצמנו מנחילים להן את נחלתנו. בסכלותנו- אנו בעצמנו מחכימים אותן ומעניקים להן את אור המוחין והדעת, בבחינת – "והנחש היה ערום מכל חית השדה", שהיה ערום להכשיל את האדם הראשון בפגם עיניים כדי לגזול ממנו את חכמתו האלקית האדירה. אנא החונן לאדם דעת, החפץ בתשובתם של ישראל, הצילני מזוהמת הנחש, אשר גברה בפשעינו, הממעטת חכמתנו ומורידה אותה לקליפות, למלכות העןבדי כוכבים, המייצרת בכחה כלי משחית להשחיתנו עד כלה, רחמנא ליצלן.

ריבונו של עולם. באנו עד קץ הדורות, ועודנו עמך, הגענו עד סוד העקביים של אדם קדמון, שעליהם נאמר : "אשר חרפו עקבות משיחך", ואין בנו שום  לחלוחית של קדושה, ולא קורטוב של מצוה, אלא מוקפים אנו באין סוף פגמים וחטאים – "ותשליכני מצולה בלבב ימים, ונהר יסובבני, כל משבריך וגליך עלי עברו, אפפוני מים עד נפש, תהום יסובבני, סוף חבוש לראשי". אבינו שבשמים, ידענו גם ידענו שאת כל זה סיבבת ברחמיך, כדי שנזעק אליך כשם שזעק יונה ממעי הדגה ממצולות ים, כי דייקא אז גילית לו את סוד אבן השתיה, שהיא שורש כל העולם וכל הנשמות, שכל הזוכה להכנס בה לבין הבדים בבחינת כהן גדול, מתגלה לו סוד אור ח'נ'ו'כ'ה', בבחינת "סלח נא לעוון העם ה'זה כ'גדל ח'סדך ו'כאשר נ'שאת לעם הזה ממצרים ועד הנה", המתגלה לכהן הגדול ולכל הנלוים אליו בתפילותיהם ביום הכפורים, -רק אז גילית לו, ורק אז הבין בבטן שאול, כי מוכן אתה לחוס אפילו על אומות העולם, אשר אינם יודעים בין ימינם לשמאלם.

ריבונו של עולם, סלח ומחל לכל פשעינו, כפר וטהר שמץ חטאותינו, באשר גילית לנו על ידי צדיקיך האמיתיים, שבחנוכה שאורה נמשך מיום הכפורים, אתה מוחל וסולח לכל בני העולם, ובפרט לעמך ישראל בניך אהוביך שרובם ככולם בדור הזה תינוקות שנשבו, אשר אינם יודעים בין ימינם לשמאלם. אנא מחל לנו כפר לנו עתה, ותחדש ימינו כקדם. וכשם שהורדת את יונה לעמקי עמקים של תהומות בלבב ימים, כדי שיצעק ממעמקים על צרותיו ועל אבדן העולם,  כך גם עכשיו לא הורדתנו לעמקי עמקים ברוחניות ובגשמיות אשר לא נפלו לשם ישראל מעולם, אלא כדי שנשווע אליך ותגאלנו. כי קרוב אתה לכל אשר יקראוך באמת, ורק כדי לקרבנו אליך אתה שולח לנו בכל יום איתותים ואזהרות חמורות מפני גזרות קשות, המאיימות עלינו בכל רגע ושעה בכליה ובאבדן גמור ברוחניות ובגשמיות. ידענו, אבינו שבשמים, כי תכפו עלינו הצרות והגזירות הללו, האימה והמורא המחלחלים בקרבנו, כדי לפתוח את אוטם סגור לבנו ולהסיר את ערלת לבבנו, המונעים בעדנו מלצעוק ולזעוק אליך. כי אין חפץ אתה באבדן ישראל עם סגולתך, ואף לא באבדן העולם וחרבנו, וכל גילוי דיניך אינו אלא חסד עצום להשיבנו אליך, שנקרא ונשווע אליך מעומקא דליבא, שנקרע לבבנו ונשחרך בלא כל חציצה, בדביקות עצומה.

אנא אב רחום וחנון, המתאווה לתפילתן של ישראל, זכנו להתחנן על נפשנו, זכנו לבקש על רוחנו ונשמתנו, על קיומנו, ועל נחלתנו, שלא תהיה לזרים. אנא תן בנו כח להתפלל אליך ככל הצדיקים והנביאים, שנשאו עיניהם לשמים ובקשו רחמיך, כדניאל שנשא תפילה לפניך, ואמר: "ואתפללה לה' אלקי ואתוודה ואומרה אנא ה' הא-ל הגדול והנורא שומר הברית והחסד לאוהביו ולשומרי מצוותיו:חטאנו ועוינו והרשענו ומרדנו וסור ממצותיך וממשפטיך: ולא שמענו אל עבדיך הנביאים אשר דיברו בשמך אל מלכינו ושרינו ואבותינו ואל כל עם הארץ: לך ה' הצדקה ולנו בושת הפנים כיום הזה לאיש יהודה וליושבי ירושלים ולכל ישראל הקרובים והרחוקים בכל הארצות אשר הדחתם שם במעלם אשר מעלו בך: ה' לנו בושת הפנים למלכינו ולשרינו ולאבותינו אשר חטאנו לך: לה' אלקינו הרחמים והסליחות כי מרדנו בו: ולא שמענו בקול ה' אלקינו ללכת בתורתו אשר נתן לפנינו ביד עבדיו הנביאים: וכל ישראל עברו את תורתך וסרו לבלתי שמוע בקולך ותתך עלינו האלה והשבועה אשר כתובה בתורת משה עבד האלקים כי חטאנו לו: ויקם את דברו אשר דבר עלינו ועל שופטינו אשר שפטונו להביא עלינו רעה גדולה אשר לא נעשתה תחת כל השמים כאשר נעשתה בירושלים: כאשר כתוב בתורת משה את כל הרעה הזאת הבאה עלינו ולא חילינו את פני ה' אלקינו לשוב מעוונינו ולהשכיל באמתך:"

מלא רחמים, אבי החכמה הבינה והדעת, אתה גילית לנו על ידי נביאיך, שאי אפשר לעשות תשובה אלא אם כן קודם לכן נשכיל באמיתך, וגילית לנו על ידי צדיקיך האמיתיים, שאי אפשר להשכיל באמיתך בטרם נעשה תשובה. ואין אנו יודעים מהיכן ההתחלה וכיצד נשכיל באמיתך ונעשה תשובה. לפיכך האצלת עלינו את אורות החנוכה, אשר בהדלקתם חולקים בית שמאי ובית הלל, אם מתחילים מספירת הבינה או מספירת המלכות, שזהו סוד בני בינה ימי שמונה. לדעת בית שמאי מתחילים מאור הבינה, שהיא ספירה שמינית עליונה, ולאט לאט ממעיטים את האור עד לספירת המלכות, התחתונה. ואילו בית הלל, היודעים בשפלותנו ובמיעוט ערכנו, שהם צדיקי כל הדורות, היורדים עד לדרגתו הנמוכה ולשפלותו של כל אחד ואחד, בבחינת " שבשפלנו זכר לנו, כי לעולם חסדו" סוברים, להתחיל במלכות ולהוסיף ולעלות בכל יום עד לבינה, כי אין לחשוש מגילוי האור לנחותי הדרגה, וראוי להגביהם ולרוממם, להוסיף ולהגדיל קדושתם בכל יום, לגלות להם בכל יום אור גדול יותר, בבחינת מוסיף והולך. ועתה אבינו אב הרחמן, אף אתה למד זכות, ותן תקוה גם לנידחים ונחותי דרגא כמותנו, וכשם שפעלת למעננו כשהגיעו בני ישראל במצרים עד פי תהום כשכמעט ואבדה כל תקוה, ואז דייקא הפכת מידת הדין על ראש המצרים ונגזרו עליהם כל הגזירות הרעות, והענקת במתנת חינם לישראל עמך מוחין גדולים כדי שיהיו ראויים לגזירות טובות, בבחינת "לגוזר ים סוף לגזרים, כי לעולם חסדו"  כן  גם עכשיו האר לנו את האור, בחינת מוסיף והולך, עד שנהיה ראויים שתהפוך את כל הגזירות שכבר גזרת על עמך בית ישראל, ברחמים אין קץ, על ראשם של שונאי ישראל, הזוממים לאבדם ר"חמנע ליצלן, אנא בטל גזירותינו הרעות אפילו אם הם בבחינת שלאחר גזר דין חס ושלום, והוציאנו בזכות אורות החנוכה מתוגה לשמחה, משעבוד לגאולה, מאפילה לאור גדול.

ריבונו של עולם, עושה נפלאות גדולות לבדו, המודיע על ידי צדיקיו האמיתיים, שבכל דור ודור קיימים צדיקים בבחינת אברהם יצחק ויעקב, משה אהרן ויוסף דוד ושלמה, מתתיהו ובניו, ושאר צדיקים קדושים ונוראים אנא, זכנו למצוא את הצדיקים שיצילו את דורנו מפי שחת, זכנו למצוא את הצדיקים שהם בבחינת מתתיהו ובניו, הצועקים מי לה' אלי, שכל מטרתם כוספם וחשקם הוא בלתי לה' לבדו, ואין להם שום ענין אחר כלל, שכל מעשיהם דיבוריהם ומחשבותיהם הם בבחינת דביקותו של דוד המלך, האומר: "ושרים כחוללים כל מעייני בך", שכל מעייני לבם והגיגם הוא בך לבד, שהם בבחינת דוד ומתתיהו ובניו, שזכו להשיב את ישראל לנויהם לויים לשירם ולזמרם וכהנים לעבודתם, וזיכו כל אחד ואחד למצוא את שורש נשמתו ולצאת מאפילתו. האירו את כל המחשכים וביטלו את כל הגזירות, ברינתם וזמרתם בתפילותם ובזעקותם, עד שביטלו את כל נגיעות עצמם, אפילו צילו של גוף, וזכו לבחינת "לבי חלל בקרבי", המשיכו את אור התשובה מספירת הבינה, וגילו את עצם התשובה, שהיא תשובה עילאה, דביקות אין סופית בך ללא הפסק רגע ושניה, וזכו להתקשר בךבחד קטירא כל ימי חייהם, מיום עמדם על דעתם לנצח נצחים. כי נשמותיהם מרחפות סביבנו בכל דור ודור ומחפשות במי להתעבר, בבחינת אין לך דור שאין בו כאברהם וכו', כי כל רצונך, אינו אלא שנבוש וניכלם מכל דרכינו הרעות ומעשינו הנלוזים, בסוד ארבעים וארבע נרות, בבחינת  ד"ם לה', כדי שיתהפך דם לדם, (אחורי אהי"ה – דם), ונזכה לשם אהי"ה, שהוא סוד הגאולה, אהי"ה אשר אהי'ה, שזכה לו משה רבינו בלבד, ועל כן כפי בחינת האהי"ה, שאנו זוכים לה בכל דור, כן אנו זוכין לפני משה, לאור החמה ל-"והיה אור הלבנה כאור החמה", לבחינת – "ואוהביו כצאת השמש בגבורתו", לבחינת מתתיהו ובניו, שזכו לבחינות הנפלאות הללו.

ריבונו של עולם, בימים אלו, בהם מסתיים אורם של הימים הנוראים, אנו עומדים לפניך בתחינה שתיטיב לנו החתימה. כי אנו מאמינים בך שאתה גואל חזק, הדן יחידי לכל באי עולם, והכל בידך וברשותך, ומי יאמר לך מה תעשה ומה תפעל, ומי יעמוד מול גודל רחמיך ועוצם סליחותיך, כי אני מלא חטא עוון ופשע, ואתה מלא חמלה ורחמים ומחילה לפושעים. ה' אלקינו גואלנו וגואל אבותינו, ההגוי באהי'ה אשר אהי'ה חוס וחננו, פדנו וגאלנו עם השם הקדוש הזה, כשם שגאלתנו משעבוד מלכות עגלה, ובידך הגדולה הוצאת את הסגולה, ופרעה וכל זרעו ירדו כאבן במצולה. אנא, שמע קולנו גם עתה בימי חנוכה אלו, ותזכנו להיות עם סגולה על ידי שם אהי'ה אשר אהי'ה, כפי שגילית לנו אהבתך ובחירתך בנו, "כי לא מרובכם חשק ה' בכם כי אתם המעט מכל העמים", כי בהיותנו דבקים בשם אהי'ה, וממעיטים עצמנו בפני כל אדם, חשקת בנו. אנא, זכנו גם לכוון בכל יום ויום מימי החנוכה בשם אהי'ה, ולהיכלל על ידי שם זה באמת, להיות אפס ואין, בבחינת כתנת פסים שזכה לה יוסף הצדיק, שהיא סוד אפ"ס-מ"י, שעל ידי זה שזכה להוליד את אפרי"ם סוד אפ"ר-מ"י, ואת מנשה בבחינת נשיית יחוסו ושכחת עמלו, והיה כתינוק הנולד, כגמול עלי אמו.

ריבונו של עולם, אנא חוס ורחם עלינו, וקרבנו אליך בתשובה שלימה. זרוק עלינו מים טהורים, וטהרנו מכל טומאותינו וחטאתינו, כי כשל כח הסבל, ויתקיים בנו: "והושעתי אתכם מכל טומאותיכם וקראתי אל הדגן והרביתי אותו ולא אתן עליכם רעב והרביתי את פרי העץ ותנובת השדה למען אשר לא תקחו עוד חרפת רעב בגויים וזכרתם את דרכיכם הרעים ומעלליכם אשר לא טובים ונקוטתם בפניכם על עוונותיכם ועל תועבותיכם: לא למענכם אני עושה נאום ה' אלקים, יוודע לכם בושו והכלמו מדרכיכם בית ישראל". אנא, זכנו לשוב מרוע מעללינו ולהיכלם מעכירת מעשינו, להתוודות על פשעינו ולהמשיך עלינו בושה עילאה דעילאה, שהיא שורש וראשית כל הבריאה, בבחינת יר"א בש"ת, ונזכה לבוש ולהיכלם בכל רגע ושניה, ומתוך עוצם היראה והבושה להלל אותך בכל נשימה ונשימה.

אנא, אב רחום, לברית הבט ואל תפן ליצר. גם אם אנו כמו שאנו, אנא אל תסתר פניך ממנו, הורד לנו עד לדיוטה התחתונה את צדיקי כל הדורות, וילקטו ויעלו כל נקודה ונקודה טובה, אף מאנשים שפלים כמותנו, שירדו ירידה אחר ירידה, מדריגה אחר מדריגה, מטה מטה, למקומות שלא ניתן לספרם ולהזכירם, כי דוקא למקומות אלו, שהם כבר למטה מעשרה טפחים, למטה מכל המדריגות, בתוך כל הטומאות במצולות המים הזידונים, דייקא לשם משתדלים הצדיקם האמיתיים להגיע, ולמשות אותנו משם בכל כחותם, ברב חסדם וענוותנותם, ללקט אף משם כל נקודה טובה של כל אחד ואחד המתחרט באמת על פגמיו, וזוכה להרגיש באמת את עצם כאב חטאיו, אשר אין כאב נורא ואיום ממנו, וזועק נוראות מעצם יסורי הגוף והנפש, אשר אין נוראים מהם. כי אפילו אם יתקבצו כל היסורים שהיו מימות עולם, על אדם אחד לא יוכלו להשתוות לעצם כאב הנשמה מחטא קל שבקלים, שנכשלה בו אפילו בהיסח הדעת של כהרף עין, כל שכן לכאבו של מי שעבר כמותי על כל התורה כולה אלפי רבבות פעמים. אויה לי, אבי אבי, כי אין מכאוב כמכאובי, ואין מכה כמכתי.

לפיכך נודה לך, נשבחך ונפארך, ותהי תהילתך בפינו בכל עת, על כי ברחמיך הרבים נתת לנו את שמונת ימי החנוכה הללו, הנמשכים מספירת הבינה, ופסקת לנו הלכה כבית הלל, כדי שנוכל לקבל את האור גם מנר אחד בלבד, בבחינת "אם יש עליו מלאך מליץ אחד מני אלף", בבחינת אלף מתוך אלף, שהצדיקים האמיתיים בבחינת הלל, בבחינת "ברוך ה' יום יום", יכולים להוריד את עצמם לכל נקודה ונקודה של כל יהודי ויהודי, אפילו אם היא נמצאת בתכלית החושך והאפילה ושקועה ביון מצולה, כאשר הוא מתעורר אפילו התעוררות כל שהיא, ולהמשיך אליו את כל אורות נרות המנורה, בבחינת "ברוך ה' יום יום". (נרות המנורה בחנוכה הם במספר יו"ם).

אנא אב רחום החומל דלים עניים מדעת, "השוכן את דכא ושפל רוח", שלח לנו צדיק כהלל, שילמדנו לחפש בארבעים וארבע נרות, את הנקודות טובות שבכל יהודי ויהודי, שאי אפשר למצוא אותם כי אם על ידי בחינת ד"ם.(44) מחל לנו אבינו, על ריחוקנו מאהבת ישראל ומן ההארה של אהבה זו, אשר נטעוה בנו גדולי ישראל. כהלל, שהיה סובר  מוסיף והולך, לומר שיש להוסיף ולקרב בכל עת נפש חדשה לאביה שבשמים. אנא, מחל לנו על פגם אהבת ישראל, וזכנו להתעלות מעל פגם קטנות המוחין של המחלוקת ושנאת החינם, אשר גרמה לנו להפסיד שנים עשר נרות שהם כנגד שנים עשר שבטים, לרמז לנו שעדיין איננו יודעים לכלול את שנים עשר השבטים אלו באלו, ולהפוך אותם לבחינת אחד "כאיש אחד בלב אחד", כאשר זכה משה רבינו, בהביאו את העם ל"ויחן שם ישראל נגד ההר", להמשיך להם תורה מתוך האש בקולות וברקים, בבחינת "וכל העם רואים את הקולות", שרואים את הנשמע. ועתה נודה ונהלל נפאר ונרומם את בוראנו, אשר על כן נתן לנו את ימי החנוכה האלו, שהם בבחינת שומעים את הנראה, כדי שנזכה על ידם לשמוע מחדש את מתן תורה בקולות וברקים על ידי שמונת הנרות, הנמשכים מספירת הבינה, בבחינת  "בני בינה ימי שמונה קבעו שיר ורננים". ונזכה להרבות בשיר וברננים, שהם הדרך היחידה בדורות אלו להגיע לבחינה של מתן תורה, זכנו לבחינת כינורו של דוד, שהמשיך על ידו את חמשת ספרי תהילים, כנגד חמשה חומשי תורה, ועל ידו זכה לגלות וללקט את כל הנקודות הטובות שבכל יהודי ויהודי, והמשיך בהן את בנין בית המקדש. אנא זכנו להכלל במעלות הצדיקים, המקבצים כל נקודה טובה שבכל יהודי, ומקימים על ידי הקיבוץ והליקוט הזה את המשכן והמקדש. אנא זכנו להכלל במעלתם של מתתיהו ובניו שבדרך זו טיהרו את המקדש, בעזותם דקדושה, בבחינת  עיזא דבחישא בקרנוהי, הנמשכת מאור החנוכה, שבספירת הנצח, בבחינת נצחתי ואנצח, שזוכה לה הצדיק האמיתי, באופן שאין שום אופל ומיני חשיכה שבעולם יכולים להסתיר ממנו את הנקודה הטובה שבכל יהודי ויהודי שבכל דור ודור, שעל ידה הוא ממשיך מחדש בכל דור ודור את אור המקדש ואור החנוכה, ומחדשו בכל שנה ושנה ביתר שאת וביתר עוז, מכפילו ברבבות רבבות אלפי פעמים משנה לשנה.

ריבונו של עולם, מלא רחמים, אור האורות, ושורש כל השמחות, אנא זכנו להכלל בחמישים שערי קדושתך בהדלקת ארבעים וארבעה נרות חנוכה, המתעלים למאה אורות (בצירופם לחמישים וששה נרות המנורה, שדלקו שמונה ימים בבית המקדש), שסגולתם לפדותנו מחמישים שערי טומאה, ולכוללנו בחמישים שערי קדושה. אנא זכנו לטוהר שמן המנורה, החתום "חותם בתוך חותם", בשני חותמות של הכהן הגדול, שהם כנגד כל החותמות של הסטרא אחרא מפני נגיעת זר כל שהיא. זכנו, שיגן עלינו השמן הטהור והחתום הזה, אפילו אם כבר נחתמנו רחמנא ליצלן בכל החותמות של  הסטרא אחרא. וטהרנו וקדשנו מנגיעה כל שהיא, הזרה לעבודתך ולרצונך, בקדושתו של הכהן הגדול, הנמצא בכל דור ודור, החותם אותנו בכל שנה ושנה בכל חותמות של קדושה. בזכותו ובכחו זכנו לצאת מכל חותמות של סטרא אחרא של רשות הרבים, ושל כל עשרה כתרין דמסאבותא שנפלנו בהם, ואשר בגללם גלינו מארצנו, ונתרחקנו מעל אדמתנו, ואין אנו יכולים לעלות ולראות ולהשתחוות לפניך, ולעשות חובותינו בבית בחירתך, בבית הגדול והקדוש שנקרא שמך עליו. כי מרוב חטאינו עוונותינו ופשעינו, ארץ ישראל עדיין ביד הקליפות. "עבדים משלו בנו ופורק אין מידם, על זה היה דוה לבנו, על אלה חשכו עינינו, על הר ציון ששמם, שועלים הלכו בו."

ריבונו של עולם, אתה הודעתנו על ידי צדיקיך, כי הפורענות והחרבן הזה נמשכים עלינו מחטא אדם הראשון, אשר בחטאו נשרו אבריו ונתפזרו בכל העולם, והמעיטו אורו, עד אשר "כל המקודש מחבירו שמם מחבירו", עד שנפלה ארץ ישראל, המקודשת בעשר קדושות תחת עשר קליפות נוראות, שאפילו יהושע לא יכול היה להכניעם, כי אם בקול שופר. וגם עכשיו גילית לנו על ידי דוד עבדך, שאי אפשר לגאול את נחלתנו, "את גאון יעקב אשר אהב סלה", אלא בתרועה ובקול שופר  "עלה אלקים בתרועה, ה' בקול שופר", ועל ידי זמר ושירה "זמרו אלקים זמרו זמרו למלכנו זמרו". אנא, גואל ישראל, זכנו לקול שופר ולקול זמרה ורננה, עד שנזכה, כי יקוימו בנו הפסוקים  "כי ה' עליון נורא מלך גדול על כל הארץ, ידבר עמים תחתינו ולאומים תחת רגלנו, מלך כל הארץ אלקים, זמרו משכיל מלך אלקים על גוים ישב על כסא קדשו". אנא, זכנו לסוד משכי"ל – (שהוא ש'שה ס'דרי משנה שניתנו בארבעים יום). זכנו להתמיד בלימוד תורה שבעל פה , המעורר את הנפש לניגון ולשירה, לרינה ולתרועה, אשר בהם ממליכים את מלך מלכי המלכים על העולם כולו, מקדשים שם שמים כמתתיהו ובניו "כל העמים תקעו כף, הריעו לאלקים בקול רינה, עלה אלקים בתרועה, ה' בקול שופר".

אנא, יודע תעלומות, מגלה עמוקות, זכנו לגלות את צדיק האמת, שיורנו את דרך התרועה והשופר, שהוא סוד שיר פשוט, כפול, משולש, מרובע, שזוכין לו רק על ידי – "זמרו משכיל", בבחינת – "עלי הגיון בכנו"ר", שהוא סוד נרות החנוכה, (כ"ו-נר – נר ה'), שמהם נמשך קול הכינור, לזוכה לשמוע מהם קולות ניגון ושירה, שהוא סוד – "בני בינה ימי שמונה קבעו שיר ורננים", כי אז נשמעת השירה והרינה הבוקעת מנרות החנוכה, ואז "טוב להודות לה' ולזמר לשמך עליון... עלי עשור ועלי נבל, עלי הגיון בכינור כי שמחתני ה' בפעלך במעשי ידיך ארנן", ואז נבין  "מה גדלו מעשיך ה', מאד עמקו מחשבותיך, בפרוח רשעים כמו עשב ויציצו כל פועלי און להשמדם עדי עד"  "אך בחלקו תשית למו, היפלתם למשואות איך היו לשמה כרגע, ספו תמו מן בלהות, כחלום מהקיץ ה' בעיר, צלמם תבזה".

ריבונו של עולם, "נצח ישראל לא ישקר", הסר מעמנו רשע, והחש לנו ישע, כי עדיין "שאגו צורריך בקרב מועדיך שמו אותותם אותות, שלחו באש מקדשך, לארץ חללו משכן שמך אמרו בלבם נינם יחד, שרפו כל מועדי א-ל בארץ אותותינו לא ראינו, אין עוד נביא, ולא אתנו יודע עד מה". כי יד המתיונים המכה בנו בגוף ובנפש הולכת ומתחזקת, ואין אתנו יודע עד מה. כי אומרים, אין נביא בארץ, אשר על ידו אתה עושה עמנו אותות ומופתים כמתתיהו ובניו ושאר צדיקי הדורות. "עד מתי אלקים יחרף צר ינאץ אויב שמך לנצח, למה תשיב ידך וימינך מקרב חיקך כלה, ואלקים מלכי מקדם פועל ישועות בקרב הארץ", "עשה להם כמדין כסיסרא כיבין בנחל קישון, נשמדו בעין דור היו דומן לאדמה, ואני תמיד עמך, אחזת ביד ימיני, בעצתך תנחני ואחר כבוד תקחני, מי לי בשמים, ועמך לא חפצתי בארץ, כלה שארי ולבבי צור לבבי וחלקי אלקים לעולם", "נכספה וגם כלתה נפשי לחצרות ה', לבי ובשרי ירננו אל א-ל  חי".

א-ל רם ונישא ורב להושיע, הושיענו מהרה, כשם שהושעת את אבותינו בימי החנוכה, ושמעת את צעקתם ונאקתם, והושעתם מידי המתיונים ומיד אנטיוכוס הרשע. אנא פדנו משחת, וגאלנו גם בדור הזה, כמונו היום, אפילו אם אין אנו ראויים לשום נס ולשום שנוי טבע, אף על פי כן, ממך לא יפלא כל דבר, ועושה אתה ניסים ונפלאות עד אין חקר בכל דור ודור ובכל יום ויום לראויים ולשאינם ראויים, כאשר יצעקו אליך באמת ובתמים, ויחפשו את צדיק האמת בכל לבם ונפשם, את הצדיק, שהוא בבחינת "והאיש משה ענו מאד מכל האדם אשר על פני האדמה", שהוא בבחינת עפר ואפר, שזרק קש ונהפך לחיצים, עפר ונהיה לחרבות. וכשנגלה צדיק כזה, אזי תיקר נפשנו בעיניך, וחרף היותנו פחותים באמת כעפר ואפר – תושיענו, דייקא מתוך שפלותנו ופחיתותנו תאיר פניך אלינו ותגאלנו. ויקויים בנו: "ויקץ כישן ה' כגבור מתרונן מיין, ויך צריו אחור, חרפת עולם נתן למו... ויבחר את שבט יהודה, את הר ציון אשר אהב, ויבן כמו רמים מקדשו כארץ יסדה לעולם". ואז תשוב ותבנה לנו את בית מקדשנו, ותשיבנו לארצנו לעיר קדשנו, "וקרב פזורנו מבין הגויים ונפוצותינו מירכתי ארץ. והביאנו לציון עירך ברינה ולירושלים בית מקדשך בשמחת עולם" על ידי נרות החנוכה, המפרסמים ניסיך ומגדלים אמונתך ומאירים באור קדושה ומסירות נפש את פני כל הארץ.

ריבונו של עולם, מלא רחמים, עדיין אנו שקועים בכל עשרה כתרי דמסאבותא, וכל תפילתנו, ש